Page 295 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת תיביר משה לט‬

‫כל תמיהה על זה שהש"ך קרא לזה הלואה‪ ,‬וכל‬ ‫ולכן בוודאי אם לווה חיטים על מנת לפרוע‬
‫תמיהתו של החוות דעת היתה רק למה הש"ך‬ ‫דוחן הרי זה הלואה ולא מכירה‪ ,‬אלא שמכיוון‬
‫כתב שדבר זה אסור והרי הריבית אינה ניכרת ועל‬ ‫שבהתחייבות מסוג זה אין הריבית ניכרת לכל‬
‫זה תירץ שכוונתו של הש"ך היתה לאסור מדרבנן‬ ‫לכן אין כאן איסור ריבית מהתורה אבל באמת‬
‫אף לשיטת החוות דעת הלואה היא וממילא אין‬
‫ולא מהתורה‪.‬‬