Page 283 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 283

‫מתנת תיביר משה כז‬

‫את עבדו ובעוד חודש אני אפרע לך במקומו עבד‬      ‫ובבית יוסף (תחילת סימן קס"א) התקשה מאד‬
                                         ‫אחר‪.‬‬  ‫מדוע לא שייך הלואה בעבד או שטר וכי לא שייך‬
                                               ‫ללוות עבד בתמורה לכך שתחזיר לי לאחר זמן עבד‬
        ‫הלוואת קרקע בקרקע‬                      ‫אחר‪ ,‬ובט"ז (סימן קס"א ס"ק א') ביאר שאכן לא‬
                                               ‫שייך הלואה בעבדים כי אם אתה מלווה מהשני‬
‫עוד נקודה מעניינת ראויה להתבוננות כי גם‬        ‫עבד בכדי שתחזיר לי את העבד הזה בעצמו בעוד‬
‫בקרקע שכתבו התוספות ששייך הלוואת קרקע‬          ‫חודש אין זה הלואה אלא שכירות או השאלה כי הרי‬
‫בקרקע פירש זאת הרא"ש באופן שהאחד לווה‬          ‫הלואה להוצאה ניתנה ולהחזיר אחר אבל אם אתה‬
‫מחברו עשרה עצי גפן המחוברים לקרקע וטעונים‬      ‫מחזיר את מה שלקחת אין זה הלואה אלא אם בחינם‬
‫פירות בתמורה שתחזיר לי אחד עשרה גפנים‬          ‫הרי זו השאלה ואם בתשלום הרי זו שכירות‪ ,‬ואם‬
‫המחוברים לקרקע וטעונים פירות‪[ ,‬וכן הוא‬         ‫ננסה לומר ששייך הלואה בעבד כאשר ההתחייבות‬
‫בתוספות בכתובות דף מ"ו עמוד א' ד"ה אתיא]‪,‬‬      ‫איננה להחזיר את העבד הזה בעצמו אלא עבד אחר‬
‫ומדוע לא פירש זאת הרא"ש באופן פשוט שאחד‬        ‫במקומו‪ ,‬גם זאת לא תיקרא הלואה אלא מכירה‬
‫לווה מחברו קרקע והתחייב לפרוע לו קרקע אחרת‪,‬‬    ‫שאתה מוכר לי עבד בתמורה לכך שאני אשלם לך‬
‫ואכן הרדב"ז הובא בשיטה מקובצת (בבא מציעא‬
‫דף ס"א עמוד א' ד"ה ולענין פלוגתא) פירש ששייך‬                                 ‫עבד אחר תחתיו‪.‬‬
‫הלואה בקרקע אם אמר לחבירו הלווה לי חמש‬
‫אמות קרקע ואחזיר לך שש אמות קרקע‪ ,‬ודבר זה‬      ‫והט"ז סתם ולא פירש מדוע לקיחת עבד‬
‫אומר דרשני מדוע הרא"ש נטה מהפשטות והעמיד‬       ‫בהתחייבות להחזיר עבד אחר אין זו הלואה אלא‬
                                               ‫מכירה‪ ,‬ומדוע לא נאמר ששייך הלואה בעבדים‬
  ‫דוגמא מורכבת יותר למקרה של הלוואת קרקע‪.‬‬      ‫כאשר האחד פונה לחבירו ומבקש ממנו שילווה לו‬

                                  ‫עלה ד'‬

‫החילוק בין הלואה למכירה‬

‫החפץ שקנית‪ ,‬ואפילו אם התחייבת לשלם כתמורה‬      ‫והחוות דעת (סימן קס"א ס"ק א') האריך‬
‫לחפץ שקנית חפץ מסוים אינך מחויב לשלם דווקא‬     ‫בביאורם של דברים ומבאר שישנו הבדל יסודי בין‬
‫את החפץ הזה אלא חיובך הוא לשלם את הערך‬         ‫התחייבות של קונה ובין התחייבות של לווה‪ ,‬כי‬
‫והשוויות של החפץ שהתחייבת לשלם‪ ,‬וכגון אם‬       ‫הלווה התחייבותו הינה לפרוע למלווה בזמן הפירעון‬
‫אחד קנה מחברו שולחן והוא התחייב לתת לו‬         ‫כעין מה שלווה‪ ,‬וכגון אם לווית חיטים מהחבר שלך‬
‫כתמורה לשולחן ספסל הוא רשאי לשלם לו כסף‬        ‫התחייבותך הינה לפרוע לו חיטים‪ ,‬ואם לווית כסף‬
‫כערך הספסל ואינו מחויב לשלם דווקא ספסל‪ ,‬כי‬     ‫הנך מחויב לפרוע כסף‪ ,‬אלא אם כן אין לך את אותו‬
‫במכירה אין ההתחייבות לשלם את החפץ כלומר‬        ‫סוג דבר שלווית אז גובים ממך במקום זה את מה‬
‫ספסל אלא ההתחייבות הינה על הערך והשוויות‬       ‫שיש לך‪ ,‬לעומת זאת במכירה אינך מחויב לשלם‬
‫של הספסל וניתן לפרוע את ההתחייבות גם בכסף‬      ‫מאותו סוג שקנית אלא החיוב הוא לשלם כערך‬
   278   279   280   281   282   283   284   285   286   287   288