Page 280 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 280

‫משה‬  ‫'ו ףנע ‪' -‬ב גשרי‬                          ‫מתנת‬  ‫כד‬

‫ולכן הנידון שלנו איננו האם מותר לעשות כך או אסור‪ ,‬כי הרי איך שלא יהיה אסור‬
‫לעשות כך‪ ,‬רק השאלה היא האם הקונה כסף בתמורה לכסף זה אכן מכירה וממילא‬
‫נתינת תוספת איננה אסורה אלא מדרבנן‪ ,‬או שדבר זה הינו ככל הלואה וממילא אם‬

                                         ‫יש תוספת זה בכלל איסור התורה של ריבית‪.‬‬

‫[עיין במגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים‬                ‫קולות בריבית דרבנן‬
‫(סימן רמ"ב סוף ס"ק ב' ומקורו מתלמוד ירושלמי‬
‫מסכת מועד קטן פרק ב' הלכה ג') שכתב שלווים‬      ‫אך יש הרבה השלכות מעשיות לנידון האם‬
‫בריבית לצורך סעודת שבת וקידוש החודש‪ ,‬ונחלקו‬    ‫זה ריבית האסורה מהתורה או מדרבנן‪ ,‬כגון לענין‬
‫האחרונים במשמעות הדברים‪ ,‬בפתחי תשובה‬           ‫בדיעבד אם כבר קיבל את התוספת האם מחויב‬
‫ביורה דעה (סימן ק"ס אות כ"ב) הביא מספר באר‬     ‫להשיבה ללווה‪ ,‬כי אם מדובר בריבית האסורה‬
‫יעקב שפירש את דברי המגן אברהם להתיר ללוות‬      ‫מהתורה גם אם כבר קיבלת את זה מהלווה אתה‬
‫בריבית דרבנן לצורך סעודת שבת וכן הבינו רבים‬    ‫מחויב להחזירה ללווה (שולחן ערוך סימן קס"א‬
‫מהאחרונים‪ ,‬וביותר מזה כתב בשו"ת הרדב"ז‬         ‫סעיף ה')‪ ,‬ואם אין האיסור אלא מדרבנן חובתך‬
‫(ב' אלפים ש"ו) שכוונת הירושלמי להתיר ללוות‬     ‫להשיב הכסף ללווה אינה אלא בכדי לצאת ידי‬
‫לצורך מצווה אף ריבית האסורה מהתורה‪ ,‬אך‬         ‫שמים אך אין ללווה זכות תביעה על כך (שולחן‬
‫במשנה ברורה (סימן רמ"ב ס"ק ד') פירש שאין‬
‫כוונת המגן אברהם להתיר ללוות בריבית לצורך‬                           ‫ערוך סימן קס"א סעיף ב')‪.‬‬
‫סעודת שבת ואפילו לא התיר ללוות בריבית דרבנן‪,‬‬
‫אלא כוונת המגן אברהם היא לומר שלצורך סעודת‬     ‫וכן אם ריבית זו אינה אסורה אלא מדרבנן יש‬
‫שבת חייבים ללוות כסף ואפילו ללוות בריבית אך‬    ‫הסבורים שלצורך מצווה כגון סעודת שבת וכדומה‬
‫בדרך היתר כגון ללוות מגוי או מיהודי בדרך היתר‬  ‫הנך רשאי ללוות בריבית שאין איסורה אלא מדרבנן‬
‫לצורך סעודת שבת‪ ,‬ועיקר החידוש של הירושלמי‬      ‫אבל אין כל היתר ללוות בריבית האסורה מהתורה‬
‫הוא הוראה בהלכות שבת על גודל החיוב של‬          ‫הגם שמטרת ההלואה הינה לצורך מצווה‪ ,‬כך שיהיה‬
‫סעודת שבת שמחויבים אף ללוות בריבית בכדי‬        ‫נידון מעשי בשאלה האם רכישת כסף בתמורה‬
                                               ‫לכסף זה מכירה או הלואה אם המטרה שלמענה‬
                 ‫לקנות מאכלים לסעודת שבת]‪.‬‬     ‫ר' זלמן רצה לרכוש את הכסף היתה לצורך מצווה‬

                                                                    ‫כסעודת שבת וכדומה לזה‪.‬‬

‫עלה ב' הלואה לעומת מכירה‬

‫ועתה נחזור לשאלתו של ר' זלמן מדוע הרוכש שקלים בדולרים אנו מגדירים את‬
‫מעשיו כמכירה‪ ,‬ואילו הרוכש שקלים בשקלים הרי זה הלואה‪ ,‬ובכדי לענות על שאלה‬
‫זאת עלינו לברר בראש ובראשונה מה ההבדל בין הלואה למכירה‪ ,‬ומתי אנו מגדירים‬

                                   ‫את העסקה כמכירה ומתי אנו קוראים לזה הלואה‪.‬‬
   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285