Page 280 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬ב גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫כד‬

‫ולכן הנידון שלנו איננו האם מותר לעשות כך או אסור‪ ,‬כי הרי איך שלא יהיה אסור‬
‫לעשות כך‪ ,‬רק השאלה היא האם הקונה כסף בתמורה לכסף זה אכן מכירה וממילא‬
‫נתינת תוספת איננה אסורה אלא מדרבנן‪ ,‬או שדבר זה הינו ככל הלואה וממילא אם‬

‫יש תוספת זה בכלל איסור התורה של ריבית‪.‬‬

‫[עיין במגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים‬ ‫קולות בריבית דרבנן‬
‫(סימן רמ"ב סוף ס"ק ב' ומקורו מתלמוד ירושלמי‬
‫מסכת מועד קטן פרק ב' הלכה ג') שכתב שלווים‬ ‫אך יש הרבה השלכות מעשיות לנידון האם‬
‫בריבית לצורך סעודת שבת וקידוש החודש‪ ,‬ונחלקו‬ ‫זה ריבית האסורה מהתורה או מדרבנן‪ ,‬כגון לענין‬
‫האחרונים במשמעות הדברים‪ ,‬בפתחי תשובה‬ ‫בדיעבד אם כבר קיבל את התוספת האם מחויב‬
‫ביורה דעה (סימן ק"ס אות כ"ב) הביא מספר באר‬ ‫להשיבה ללווה‪ ,‬כי אם מדובר בריבית האסורה‬
‫יעקב שפירש את דברי המגן אברהם להתיר ללוות‬ ‫מהתורה גם אם כבר קיבלת את זה מהלווה אתה‬
‫בריבית דרבנן לצורך סעודת שבת וכן הבינו רבים‬ ‫מחויב להחזירה ללווה (שולחן ערוך סימן קס"א‬
‫מהאחרונים‪ ,‬וביותר מזה כתב בשו"ת הרדב"ז‬ ‫סעיף ה')‪ ,‬ואם אין האיסור אלא מדרבנן חובתך‬
‫(ב' אלפים ש"ו) שכוונת הירושלמי להתיר ללוות‬ ‫להשיב הכסף ללווה אינה אלא בכדי לצאת ידי‬
‫לצורך מצווה אף ריבית האסורה מהתורה‪ ,‬אך‬ ‫שמים אך אין ללווה זכות תביעה על כך (שולחן‬
‫במשנה ברורה (סימן רמ"ב ס"ק ד') פירש שאין‬
‫כוונת המגן אברהם להתיר ללוות בריבית לצורך‬ ‫ערוך סימן קס"א סעיף ב')‪.‬‬
‫סעודת שבת ואפילו לא התיר ללוות בריבית דרבנן‪,‬‬
‫אלא כוונת המגן אברהם היא לומר שלצורך סעודת‬ ‫וכן אם ריבית זו אינה אסורה אלא מדרבנן יש‬
‫שבת חייבים ללוות כסף ואפילו ללוות בריבית אך‬ ‫הסבורים שלצורך מצווה כגון סעודת שבת וכדומה‬
‫בדרך היתר כגון ללוות מגוי או מיהודי בדרך היתר‬ ‫הנך רשאי ללוות בריבית שאין איסורה אלא מדרבנן‬
‫לצורך סעודת שבת‪ ,‬ועיקר החידוש של הירושלמי‬ ‫אבל אין כל היתר ללוות בריבית האסורה מהתורה‬
‫הוא הוראה בהלכות שבת על גודל החיוב של‬ ‫הגם שמטרת ההלואה הינה לצורך מצווה‪ ,‬כך שיהיה‬
‫סעודת שבת שמחויבים אף ללוות בריבית בכדי‬ ‫נידון מעשי בשאלה האם רכישת כסף בתמורה‬
‫לכסף זה מכירה או הלואה אם המטרה שלמענה‬
‫לקנות מאכלים לסעודת שבת]‪.‬‬ ‫ר' זלמן רצה לרכוש את הכסף היתה לצורך מצווה‬

‫כסעודת שבת וכדומה לזה‪.‬‬

‫עלה ב' הלואה לעומת מכירה‬

‫ועתה נחזור לשאלתו של ר' זלמן מדוע הרוכש שקלים בדולרים אנו מגדירים את‬
‫מעשיו כמכירה‪ ,‬ואילו הרוכש שקלים בשקלים הרי זה הלואה‪ ,‬ובכדי לענות על שאלה‬
‫זאת עלינו לברר בראש ובראשונה מה ההבדל בין הלואה למכירה‪ ,‬ומתי אנו מגדירים‬

‫את העסקה כמכירה ומתי אנו קוראים לזה הלואה‪.‬‬