Page 275 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת תיביר משה יט‬

‫בו פחת] אפילו לא הדרי בעינייהו שרי [אפילו אם‬ ‫לשלם את מלוא דמי השכירות‪ ,‬וכנראה דיוקו של‬
‫מוציאם ומחזיר אחר במקומם מותר ליטול על זה‬ ‫האבני נזר הינו מלשון התוספות שנימקו את טעם‬
‫שכר] דלא הוי כאגר נטר ליה אלא אגר פחתייהו"‪,‬‬ ‫ההיתר לשלם שכירות במקרה כזה כי השכר אינו‬
‫כלומר שאין נטילת הכסף כשכר על ההלואה אלא‬ ‫בעבור שיש לו רשות להוציא את הכלי‪ ,‬אלא נותן‬
‫השכר עבור הפחת שתפחת על ידי מלאכה אם‬
‫כשכר על האפשרות לבלאי‪.‬‬ ‫יחזיר השוכר בעינה‪ ,‬ונשים לב שהתוספות לא כתבו‬
‫שההיתר לשלם הינו כאשר הוא יחזיר את החפץ‬
‫העולה להלכה ולמעשה‬ ‫בעין אלא כתבו שההיתר לשלם הינו מחמת שאם‬
‫הוא יחזיר את החפץ בעודו בעינו יתכן ויהיה פחת‪,‬‬
‫נמצא שנחלקו הראשונים בנידון האם מותר‬ ‫כלומר שההיתר לשלם הינו בכל מקרה מחמת‬
‫ליהודה לשלם לגמ"ח את דמי השכירות כי למרות‬ ‫האפשרות הניתנת לשוכר להחזיר את החפץ בעין‬
‫שיש כאן חשש לבלאי אבל הרי מיד בתחילת הערב‬
‫הוא העניק את הכלים כמתנה והוא מעותד להחזיר‬ ‫למרות שיהיה בו בלאי‪.‬‬
‫במקומם כלים אחרים‪ ,‬וגם בספר עין יהוסף על‬
‫מסכת בבא מציעא דף ס"ט למד שנחלקו בנידון זה‬ ‫ולפי זה גם ליהודה יהיה מותר לשלם את מלוא‬
‫דמי השכירות כי הרי ניתנת לו הרשות להחזיר את‬
‫הרא"ש והטור יעויין שם‪.‬‬ ‫הכלי בעודו בעינו ובכזה מקרה שייך שיקרה בלאי‬
‫בכלי‪ ,‬ומכיוון שהמשכיר נוטל על עצמו הפסד זה‬
‫ובספר נתיבות שלום (עמוד תקצ"ו) כתב‬
‫שמסתימת לשונותיהם של התוספות והרא"ש‬ ‫ממילא יש היתר ליטול שכר על שכירות זו‪.‬‬
‫משמע שמותר ליטול שכר גם על הזמן שכבר הוא‬
‫הוציא את הכלי‪[ ,‬ולא הביא כלל מה שכתבו האבני‬ ‫טעם ההיתר‬
‫נזר והעין יהוסף שיש בזה מחלוקת בראשונים]‪,‬‬
‫אלא שהוא נתקשה בטעם ההיתר כי הרי מהרגע‬ ‫וטעם ההיתר הוא שלמרות שמהרגע שהשוכר‬
‫שהוא הוציא את הכלי יש כאן הלואה ולא שכירות‬ ‫הוציא את הכלי שוב אין כאן שכירות אלא הלואה‬
‫ומדוע אין זה ריבית‪ ,‬וכבר הבאנו מהראשונים‬ ‫ולכאורה מה ההיתר ליטול שכר על הלואה‪ ,‬אלא‬
‫שטעם ההיתר הינו מחמת שהתשלום אינו על‬ ‫שמאחר ויש כאן חשש לבלאי אם כן אנו אומרים‬
‫שנטילת השכר אינו על ההלואה‪ ,‬אלא על הסיכון‬
‫ההלואה‪ ,‬אלא על האפשרות שיהיה בלאי בחפץ‪.‬‬ ‫שהוא מקבל על עצמו על מקרה שהכלי יחזור בעינו‬
‫ויהיה בו בלאי‪ ,‬ונטילת סיכון זה היא המתירה ליטול‬
‫ובחוות דעת (סימן קע"ו ס"ק ג') כתב‬ ‫תשלום בכל מקרה‪ ,‬וכן הוא לשון הנימוקי יוסף‬
‫שהמשכיר כלי עם אופציה להוציא את הכלי מותר‬ ‫(דף מ"א עמוד א' בדפי הרי"ף) "אבל כלי נפגם‬
‫לו לשלם על כך שכר אפילו אם הוציא את הכלי‪,‬‬ ‫ומתקלקל מחמת מלאכה ומשום אותו פחת מעלה‬
‫ובפשיטות דבריו משמע שמותר לשלם את מלוא‬ ‫לו שכר‪ ,‬אבל מעות דכיון דלא פחתי הוי אגר נטר‬
‫השכר ולא רק עד הזמן שהוציאו‪ ,‬וראיתי בהגהות‬ ‫[דהיינו שהמשכיר כסף מחמת שלא שייך בו פחת‬
‫הגר"ש גלרמן מליקווד על ספר חוות דעת מהדורת‬ ‫אם כן נטילת התשלום הינה 'אגר נטר' כלומר שכר‬
‫'באר התורה' (בסימן קע"ו אות ו') שכתב כדבר‬ ‫על ההלואה] אבל אי פחתי [אבל בחפץ ששייך‬
‫פשוט שאסור לקבל שכר על הזמן שאחר ההוצאה‬
‫ולכן נתקשה בדברי החוות דעת ופירשם לענין‬