Page 275 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 275

‫מתנת תיביר משה יט‬

‫בו פחת] אפילו לא הדרי בעינייהו שרי [אפילו אם‬  ‫לשלם את מלוא דמי השכירות‪ ,‬וכנראה דיוקו של‬
‫מוציאם ומחזיר אחר במקומם מותר ליטול על זה‬     ‫האבני נזר הינו מלשון התוספות שנימקו את טעם‬
‫שכר] דלא הוי כאגר נטר ליה אלא אגר פחתייהו"‪,‬‬   ‫ההיתר לשלם שכירות במקרה כזה כי השכר אינו‬
‫כלומר שאין נטילת הכסף כשכר על ההלואה אלא‬      ‫בעבור שיש לו רשות להוציא את הכלי‪ ,‬אלא נותן‬
                                              ‫השכר עבור הפחת שתפחת על ידי מלאכה אם‬
                    ‫כשכר על האפשרות לבלאי‪.‬‬    ‫יחזיר השוכר בעינה‪ ,‬ונשים לב שהתוספות לא כתבו‬
                                              ‫שההיתר לשלם הינו כאשר הוא יחזיר את החפץ‬
       ‫העולה להלכה ולמעשה‬                     ‫בעין אלא כתבו שההיתר לשלם הינו מחמת שאם‬
                                              ‫הוא יחזיר את החפץ בעודו בעינו יתכן ויהיה פחת‪,‬‬
‫נמצא שנחלקו הראשונים בנידון האם מותר‬          ‫כלומר שההיתר לשלם הינו בכל מקרה מחמת‬
‫ליהודה לשלם לגמ"ח את דמי השכירות כי למרות‬     ‫האפשרות הניתנת לשוכר להחזיר את החפץ בעין‬
‫שיש כאן חשש לבלאי אבל הרי מיד בתחילת הערב‬
‫הוא העניק את הכלים כמתנה והוא מעותד להחזיר‬                            ‫למרות שיהיה בו בלאי‪.‬‬
‫במקומם כלים אחרים‪ ,‬וגם בספר עין יהוסף על‬
‫מסכת בבא מציעא דף ס"ט למד שנחלקו בנידון זה‬    ‫ולפי זה גם ליהודה יהיה מותר לשלם את מלוא‬
                                              ‫דמי השכירות כי הרי ניתנת לו הרשות להחזיר את‬
                      ‫הרא"ש והטור יעויין שם‪.‬‬  ‫הכלי בעודו בעינו ובכזה מקרה שייך שיקרה בלאי‬
                                              ‫בכלי‪ ,‬ומכיוון שהמשכיר נוטל על עצמו הפסד זה‬
‫ובספר נתיבות שלום (עמוד תקצ"ו) כתב‬
‫שמסתימת לשונותיהם של התוספות והרא"ש‬                   ‫ממילא יש היתר ליטול שכר על שכירות זו‪.‬‬
‫משמע שמותר ליטול שכר גם על הזמן שכבר הוא‬
‫הוציא את הכלי‪[ ,‬ולא הביא כלל מה שכתבו האבני‬               ‫טעם ההיתר‬
‫נזר והעין יהוסף שיש בזה מחלוקת בראשונים]‪,‬‬
‫אלא שהוא נתקשה בטעם ההיתר כי הרי מהרגע‬        ‫וטעם ההיתר הוא שלמרות שמהרגע שהשוכר‬
‫שהוא הוציא את הכלי יש כאן הלואה ולא שכירות‬    ‫הוציא את הכלי שוב אין כאן שכירות אלא הלואה‬
‫ומדוע אין זה ריבית‪ ,‬וכבר הבאנו מהראשונים‬      ‫ולכאורה מה ההיתר ליטול שכר על הלואה‪ ,‬אלא‬
‫שטעם ההיתר הינו מחמת שהתשלום אינו על‬          ‫שמאחר ויש כאן חשש לבלאי אם כן אנו אומרים‬
                                              ‫שנטילת השכר אינו על ההלואה‪ ,‬אלא על הסיכון‬
 ‫ההלואה‪ ,‬אלא על האפשרות שיהיה בלאי בחפץ‪.‬‬      ‫שהוא מקבל על עצמו על מקרה שהכלי יחזור בעינו‬
                                              ‫ויהיה בו בלאי‪ ,‬ונטילת סיכון זה היא המתירה ליטול‬
‫ובחוות דעת (סימן קע"ו ס"ק ג') כתב‬             ‫תשלום בכל מקרה‪ ,‬וכן הוא לשון הנימוקי יוסף‬
‫שהמשכיר כלי עם אופציה להוציא את הכלי מותר‬     ‫(דף מ"א עמוד א' בדפי הרי"ף) "אבל כלי נפגם‬
‫לו לשלם על כך שכר אפילו אם הוציא את הכלי‪,‬‬     ‫ומתקלקל מחמת מלאכה ומשום אותו פחת מעלה‬
‫ובפשיטות דבריו משמע שמותר לשלם את מלוא‬        ‫לו שכר‪ ,‬אבל מעות דכיון דלא פחתי הוי אגר נטר‬
‫השכר ולא רק עד הזמן שהוציאו‪ ,‬וראיתי בהגהות‬    ‫[דהיינו שהמשכיר כסף מחמת שלא שייך בו פחת‬
‫הגר"ש גלרמן מליקווד על ספר חוות דעת מהדורת‬    ‫אם כן נטילת התשלום הינה 'אגר נטר' כלומר שכר‬
‫'באר התורה' (בסימן קע"ו אות ו') שכתב כדבר‬     ‫על ההלואה] אבל אי פחתי [אבל בחפץ ששייך‬
‫פשוט שאסור לקבל שכר על הזמן שאחר ההוצאה‬
‫ולכן נתקשה בדברי החוות דעת ופירשם לענין‬
   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280