Page 273 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 273

‫מתנת תיביר משה יז‬

            ‫המשכיר כלים יוקרתיים לשמחות בתמורה לתשלום‬
            ‫סמלי ולבקש מהם לשכור מהם כלי יוקרתי [הישר‬
            ‫מהאריזה] במטרה להעניק אותו במתנה לחתן ולכלה‪,‬‬
            ‫ומחר בבוקר כשהחנויות ייפתחו אני יקנה כלי חדש‬
            ‫ויחזיר בדיוק כזה כלי לגמ"ח‪ ,‬וכמובן עם תוספת תשלום‬
            ‫כמו על שימוש בכלי לאירוע‪ ,‬ואכן הגמ"ח נאות לאשר‬

                          ‫את בקשתי ובאתי לאירוע שמח וטוב לב‪.‬‬

‫רעיונו המקורי של יהודה לא מצא חן בעיני חלק מהשומעים והם הביעו את‬
‫חששם שיש כאן עניין של ריבית‪ ,‬כי הרי הכלי ניתן לך בשביל להוציא אותו ולשלם‬
‫אחר תחתיו והרי זה ממש כהלואה‪ ,‬והרי הלואה זה לא רק בכסף אלא כל דבר שאני‬
‫לוקח ומשיב אחר במקומו הרי זה הלואה‪ ,‬ואם כן התשלום על כך הינו בכלל איסור‬

                                                                                 ‫ריבית !‬

  ‫כשיטת התוספות והרא"ש והרמב"ם‬                               ‫פסק ההלכה‬

‫גם הכרעה הלכתית זאת הינה רק לשיטת‬                ‫הנידון הוצג בפני הרב‪ ,‬והוא פתח את השולחן‬
‫תוספות והרא"ש והרמב"ם שלמדו שבכדי להתיר‬          ‫ערוך (סימן קע"ו סעיף ב') והקריא בקול‪" :‬כלים‬
‫ליטול דמי שכירות אין צורך לצירוף שני הדברים‬      ‫מותר להשכירם אפילו נותן לו רשות למכרם ולעשות‬
‫שנזכרו בגמרא‪ ,‬גם שיחזור בעינו וגם שיהיה בו‬       ‫בהם כל חפצו רק שלבסוף יחזיר לו כלי אחר כזה"‪-‬‬
‫חשש לבלאי‪ ,‬אלא שאם החפץ חוזר בעינו או שיש‬        ‫הרי שמפורש בשולחן ערוך שאין כל איסור ליטול‬
‫בו חשש לבלאי הרי זה בכלל שכירות ומותר ליטול‬      ‫על כך כסף‪ ,‬והטעם בזה כי אמנם הכלי אינו חוזר‬
‫עליו שכר‪ ,‬אבל לשיטת הרי"ף ורש"י שרק כאשר‬         ‫בעינו אך אם לדוגמא רגע לפני שיהודה ייצא לחתונה‬
‫החפץ אינו חוזר בעינו וגם שייך בו בלאי רק אז הרי‬  ‫לפתע יגיעו אליו אורחים נכבדים והוא יחליט לוותר‬
‫זה בכלל שכירות‪ ,‬אם כן במקרה זה למרות ששייך‬       ‫על השתתפותו בחתונה וחלק מהארוחה שתכין‬
‫כאן חשש לבלאי אבל הרי הכלי לא חוזר בעינו‬         ‫עקרת הבית לכבוד האורחים יוגש בכלי היוקרתי‬
‫וממילא הרי זה בכלל הלואה ואסור ליטול שכר‬         ‫ששכר יהודה מהגמ"ח‪ ,‬ולאחר מכן ישטפו היטב‬
                                                 ‫את הכלי ויחזירו אותו לגמ"ח‪ ,‬והרי יתכן שבשימוש‬
                                    ‫עבור זאת‪.‬‬    ‫זה יארע בלאי לכלי‪ ,‬לכן מותר לגמ"ח ליטול שכר‬
                                                 ‫על השכרת כלי זה‪ ,‬כי אף דבר שחוזר בעינו אם יש‬
    ‫החילוקים למעשה בין השיטות‬                    ‫בו חשש לבלאי הרי זה שכירות ולא הלואה ומותר‬

‫הרי לנו שתי השלכות מעשיות כתוצאה‬                                             ‫ליטול על כך שכר‪.‬‬
‫ממחלוקת הראשונים‪ ,‬א‪ .‬האם מותר להשכיר מעות‬
   268   269   270   271   272   273   274   275   276   277   278