Page 273 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 273
מתנת תיביר משה יז
המשכיר כלים יוקרתיים לשמחות בתמורה לתשלום
סמלי ולבקש מהם לשכור מהם כלי יוקרתי [הישר
מהאריזה] במטרה להעניק אותו במתנה לחתן ולכלה,
ומחר בבוקר כשהחנויות ייפתחו אני יקנה כלי חדש
ויחזיר בדיוק כזה כלי לגמ"ח ,וכמובן עם תוספת תשלום
כמו על שימוש בכלי לאירוע ,ואכן הגמ"ח נאות לאשר
את בקשתי ובאתי לאירוע שמח וטוב לב.
רעיונו המקורי של יהודה לא מצא חן בעיני חלק מהשומעים והם הביעו את
חששם שיש כאן עניין של ריבית ,כי הרי הכלי ניתן לך בשביל להוציא אותו ולשלם
אחר תחתיו והרי זה ממש כהלואה ,והרי הלואה זה לא רק בכסף אלא כל דבר שאני
לוקח ומשיב אחר במקומו הרי זה הלואה ,ואם כן התשלום על כך הינו בכלל איסור
ריבית !
כשיטת התוספות והרא"ש והרמב"ם פסק ההלכה
גם הכרעה הלכתית זאת הינה רק לשיטת הנידון הוצג בפני הרב ,והוא פתח את השולחן
תוספות והרא"ש והרמב"ם שלמדו שבכדי להתיר ערוך (סימן קע"ו סעיף ב') והקריא בקול" :כלים
ליטול דמי שכירות אין צורך לצירוף שני הדברים מותר להשכירם אפילו נותן לו רשות למכרם ולעשות
שנזכרו בגמרא ,גם שיחזור בעינו וגם שיהיה בו בהם כל חפצו רק שלבסוף יחזיר לו כלי אחר כזה"-
חשש לבלאי ,אלא שאם החפץ חוזר בעינו או שיש הרי שמפורש בשולחן ערוך שאין כל איסור ליטול
בו חשש לבלאי הרי זה בכלל שכירות ומותר ליטול על כך כסף ,והטעם בזה כי אמנם הכלי אינו חוזר
עליו שכר ,אבל לשיטת הרי"ף ורש"י שרק כאשר בעינו אך אם לדוגמא רגע לפני שיהודה ייצא לחתונה
החפץ אינו חוזר בעינו וגם שייך בו בלאי רק אז הרי לפתע יגיעו אליו אורחים נכבדים והוא יחליט לוותר
זה בכלל שכירות ,אם כן במקרה זה למרות ששייך על השתתפותו בחתונה וחלק מהארוחה שתכין
כאן חשש לבלאי אבל הרי הכלי לא חוזר בעינו עקרת הבית לכבוד האורחים יוגש בכלי היוקרתי
וממילא הרי זה בכלל הלואה ואסור ליטול שכר ששכר יהודה מהגמ"ח ,ולאחר מכן ישטפו היטב
את הכלי ויחזירו אותו לגמ"ח ,והרי יתכן שבשימוש
עבור זאת. זה יארע בלאי לכלי ,לכן מותר לגמ"ח ליטול שכר
על השכרת כלי זה ,כי אף דבר שחוזר בעינו אם יש
החילוקים למעשה בין השיטות בו חשש לבלאי הרי זה שכירות ולא הלואה ומותר
הרי לנו שתי השלכות מעשיות כתוצאה ליטול על כך שכר.
ממחלוקת הראשונים ,א .האם מותר להשכיר מעות