Page 276 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו ףנע ‪' -‬א גירש‬ ‫מתנת‬ ‫כ‬

‫או לתנם במתנה ולהחזיר אחר במקומם‪ ,‬ולכן אם‬ ‫קודם הזמן שהוציאם‪ ,‬אך כפי שנתבאר דבר זה שנוי‬
‫יהודה ישכיר מהגמ"ח גביע כסף בכדי לתנו במתנה‬ ‫במחלוקת הראשונים‪.‬‬

‫לזוג אין כל היתר לשלם לגמ"ח על השכרת הכלי‪.‬‬ ‫השכרת גביעי כסף‬

‫האיסור אינו מהתורה‬ ‫אבל כל המבואר זה רק בכלי ששייך בו בלאי‬
‫אז מותר להשכיר את הכלי גם אם הוא לא מחויב‬
‫עם זאת מאחר ולא בכל סיטואציה יהודה‬ ‫להחזירו בעינו‪ ,‬אבל הדבר ברור שאם הכלי לא‬
‫מחויב להשיב את הגביע לגמ"ח‪ ,‬וכגון אם כאשר‬ ‫יחזור בעינו וגם לא שייך בו חשש לבלאי הרי זה‬
‫יהודה יהיה בדרכו לחתונה יתנפל עליו שודד וייטול‬ ‫ממש כהלוואת מעות שאסור ליטול על כך שכר‪ ,‬כי‬
‫ממנו את הגביע היוקרתי יהודה יהיה פטור מלהשיב‬ ‫הרי כל ההיתר ליטול שכר הוא או מחמת שהחפץ‬
‫את הגביע לגמ"ח‪ ,‬וככל שומר שאינו מחויב לשלם‬ ‫חוזר בעינו או מחמת ששייך בו חשש לבלאי‪ ,‬אבל‬
‫על מקרי אונס‪ ,‬אם כן מהתורה אין זה הלואה אלא‬ ‫אם גם לא שייך בו חשש בלאי וגם הוא לא חוזר‬
‫שכירות והאיסור ליטול על כך שכר אינו אלא‬ ‫בעינו אין כל היתר ליטול שכר‪ ,‬וכן מפורש בט"ז‬
‫מדרבנן‪ ,‬והרי זה בכלל אבק ריבית שדינו הוא שאם‬ ‫(סימן קע"ו ס"ק א') שכתב שאם מדובר בכלי כסף‬
‫כבר שילמו את הריבית החיוב להשיב אותו אינו‬ ‫או כלי זהב שלא שייך בהם בלאי‪ ,‬ממילא אין כל‬
‫אלא בכדי לצאת ידי שמים אך תביעה בבית דין לא‬ ‫היתר ליטול שכר על השכרתם‪ ,‬אלא אם כן הם‬
‫תהיה קבילה בנושא‪ ,‬והדברים מפורשים ברמ"א‬ ‫חוזרים בעינם למשכיר ואין רשות לשוכר למכרם‬

‫(סימן קע"ו סעיף א')‪.‬‬

‫סיכום הדינים‪:‬‬

‫עלה א'‪:‬‬
‫ ‪ .‬אאין כל חילוק בין הלוואת כסף להלוואת שאר חפצים‪ ,‬אלא כל שהחפץ‬
‫נשאר של הנותן הרי זה שכירות וכל שהחפץ נהיה של המקבל הרי זה‬

‫הלואה‪.‬‬

‫עלה ב'‪:‬‬
‫ ‪ .‬באסור להשכיר כסף לחבירו אם מאפשר לחבירו להוציא את הכסף ולהשיב‬
‫כסף אחר תחתיו‪ ,‬כי הרי זה כהלואה גמורה ונטילת שכר על כך הרי היא‬

‫בכלל ריבית‪( ,‬בבא מציעא דף ס"ט עמוד ב')‪.‬‬

‫ ‪ .‬גאבל מותר להשכיר כסף שלא במטרה להוציאו אלא כאשר המטרה היא‬
‫להשתמש בכסף ברשותו‪ ,‬כגון להניחו כמייצג בתערוכה‪ ,‬וכמו שנפסק‬
‫בשולחן ערוך (סימן קע"ו סעיף א') כשיטת תוספות והרא"ש והרמב"ם‬

‫ולא כשיטת הרי"ף ורש"י‪.‬‬