Page 23 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת בהינג משה כג‬

‫של רבי נתן מבאר הרשב"א בקידושין דף ט"ו עמוד‬ ‫מה דין הלולב? הלולב עצמו כל עוד לא שולם‬
‫א' שהוא משום "אפוכי מטרתא למה לי" כלומר‬ ‫תמורתו לבעליו הוא לולב גזול שהלכה פסוקה היא‬
‫למה לנו להפוך את הדבר‪ ,‬ומכיון שבסופו של‬ ‫בתחילת פרק שלישי במסכת סוכה "לולב הגזול‬
‫דבר הכסף שראובן חייב לשמעון צריך להגיע ללוי‬ ‫פסול"‪ ,‬ואף שהיתה זו גזילה בשוגג מכל מקום אין‬
‫אפשר לחייב את ראובן שישלם ישירות ללוי‪ ,‬ועיין‬ ‫זה שלו וכתוב "ולקחתם לכם ‪ -‬משלכם" ולכן זה‬
‫בספר דברי משפט סימן פ"ו סעיף‪-‬קטן ג' שהאריך‬
‫לדון בנפקא מינה שיש לפי סברא זו‪ ,‬ואם כן יש לדון‬ ‫פסול‪.‬‬
‫במקרה שלנו שהאברך השני אינו מודע כלל לחיובו‬
‫וכפי הנראה לעולם הוא לא יתבע את הסוחר על‬ ‫מה דינו של האברך השני? לקמן שריג ה'‬
‫הכסף‪ ,‬האם גם בכהאי גוונא שייך שיעבודא דרבי‬ ‫נתבאר שגזלן בשוגג נחלקו הפוסקים אם דינו כגזלן‪,‬‬
‫והכריעו האחרונים שאם כוונתו היתה לקנותו ודאי‬
‫נתן‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬ ‫שדינו כגזלן‪ ,‬אם כן יש לו חיוב השבת גזילה כל זמן‬
‫שהוא בעין‪ ,‬או חיוב תשלומים כאשר אינו בעין‪.‬‬
‫דבר נוסף יש לדון בזה‪ ,‬היות ובאמת מוטל על‬ ‫במקרה שלנו ודאי שכונתו היתה לקנות את הלולב‬
‫האברך השני לקיים מצות השבת הגזילה‪ ,‬האם על‬
‫ואם כן דינו כגזלן‪.‬‬
‫ידי החזר התשלום על ידי הסוחר יקיים השבה זו?‬
‫מה דינו של הסוחר כלפי האברך הראשון‪ ,‬והאם‬
‫והנה הר"ן במסכת בבא קמא ריש פרק עשירי‬ ‫אכן הוא יכול לומר לו "לאו בעל דברים דידי את"?‬
‫הגוזל ומאכיל (ל"ח עמוד א' בדפי הרי"ף) מקשה‬
‫על הדין האמור בגמרא שם על אחד שגזל מחבירו‬ ‫תחילה יש לדון על חיובו של הסוחר לגבי‬
‫ובא אחר ואכל את הגזילה‪ ,‬שרב חסדא אומר‬ ‫האברך השני‪ .‬ומסתבר שהיות והמוכר אינו הבעלים‬
‫שהנגזל יכול לגבות את הגזילה לא רק מהגזלן‬ ‫של הלולב הרי זה כמו שלקח חפץ מראשון ושילם‬
‫הראשון אלא גם ממי שאכל את הגזילה‪ ,‬והגמרא‬ ‫בטעות תמורתו לשמעון שבודאי אין זה כלום‬
‫מפרשת שמדובר קודם שהבעלים התיאשו ולכן‬ ‫ושמעון חייב להחזיר לו את הכסף‪ ,‬ואם כן הסוחר‬
‫זה נחשב שגם השני גזל אותו‪ ,‬ושואל הר"ן הרי גם‬
‫לאחר יאוש עדיין יכול הנגזל לגבות מהשני‪ ,‬מכיון‬ ‫מחוייב להחזיר את הכסף לשני‪.‬‬
‫שהשני חייב לראשון והגזלן הראשון חייב לו ואם כן‬
‫משיעבודא דרבי נתן יוכל לגבות גם מהשני‪ ,‬והר"ן‬ ‫והנה למדנו בגמרא בבא קמא דף מ' עמוד‬
‫שם מסכים עם העיקרון הזה אלא שכותב נפקא‬ ‫ב'‪ :‬רבי נתן אומר מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו‬
‫מינה אם הנגזל גובה מהשני מדין השבת גזילה או‬ ‫בחבירו מנין שמוציאין מזה ונותנים לזה ת"ל ונתן‬
‫משיעבודא דרבי נתן‪ .‬על‪-‬כל‪-‬פנים למדנו מדברי‬ ‫לאשר אשם לו‪ ,‬כלומר שאם ראובן חייב לשמעון‬
‫הר"ן שאכן אפשר להשיב גזילה על ידי שיעבודא‬ ‫כסף ושמעון חייב סכום זה ללוי‪ ,‬מחייבים את ראובן‬
‫דרבי נתן‪ ,‬ומסתבר שהגנב גם יקיים בכך מצות‬ ‫לשלם ללוי ישירות אף‪-‬על‪-‬פי שאינו מכיר כלל‬
‫השבת הגזילה‪ .‬אלא שכאמור לעיל יש להסתפק‬ ‫את לוי‪ .‬ולכאורה גם כאן אפשר לחייב את הסוחר‬
‫אם במקרה כזה שהאמצעי אינו יודע על חיובו האם‬ ‫לשלם לאברך הראשון מדין "שיעבודא דרבי נתן"‬
‫הנ"ל‪ .‬אך יש לעיין אם שייך דין שיעבודא דרבי נתן‬
‫נאמר גם בזה שיעבודא דרבי נתן וצ"ע‪.‬‬ ‫כאשר המחוייב האמצעי אינו מודע כלל לכך שהוא‬
‫חייב לשלישי‪ ,‬ויסוד השאלה היא מכיון שהסברא‬