Page 20 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 20
משה 'ד ףנע ' -ג גשרי מתנת כ
שריג ג'
הגונב מהגנב ושינה או הזיק
את הגזילה
גזלה חדשה ,והיות והשני אכל את הגזילה הוא לעיל בשריג ב' הבאנו את דברי הרמ"א בשולחן
הוסיף בהיזק הגזילה ולכן גם הוא נקרא גזלן ,והוא ערוך חושן משפט סימן ל"ד סעיף ז' שהביא על
הדין לגונב מן הגנב אם הוא יזיק את החפץ הגזול פי דברי הריב"ש שהחולק עם הגנב כשר לעדות.
הוא יקרא גזלן ,וכל הדין שהגונב מן הגנב נקרא מזיק והתומים הקשה במה זה שונה מכופר בפיקדון
ולא גזלן זהו רק במקרה שהגזילה נשארה אצלו כמו שפסול לעדות ,והרי אם אדם גזל פרה מחבירו
שהיא ,ובזה נחלק הנתיבות על הקצות ,כי לקצות והבעלים לא נתיאשו ובא אחר ואכל את הפרה
בכל מקרה הגונב מן הגנב אינו נחשב גזלן אלא מזיק. הגזולה הבעלים יכולים לגבות ממנו ,וכמו כן החולק
עם הגנב היות והגזילה בעין יפסל לעדות .והקצות
מוסיף הנתיבות ואומר שלא רק במקרה שהשני החושן סעיף-קטן ג' תירץ שמה שחולק עם הגנב
הזיק או אכל את הגניבה יש לו דין גזלן ,אלא אפילו כשר לעדות מכיון שזה כמו שגונב מן הגנב שדינו
אם רק עשה שינוי בגניבה ,היות ועל-ידי-זה הגניבה שרק חייב בקרן ,והטעם שזה רק מדין מזיק ולא
יוצאת מרשות הבעלים לגמרי [כי יאוש ושינוי מדין גנב ,כיון שהוא לא הוציא מרשות הבעלים,
קונים לגזלן] הרי זה נחשב כגונב מהבעלים והוא
חייב על כך .והנתיבות מביא ראיה לזה שמעשה וגנב נהיה רק אם הוציאו מרשות הבעלים.
הגורם הוספה במעשה הגזלה הוי גזלה חדשה,
מהגמרא במסכת תמורה בדף ו' ,במחלוקת שבין ובספר נתיבות המשפט שם סעיף-קטן ה'
רבא לאביי בכל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד [- הסכים בעיקר הדין לקצות החושן שהחולק עם
כל דבר שהתורה אמרה לא לעשותו] ,אי עביד מהני הגנב דינו כמזיק ולא כגנב ,אלא שעל מה שכתב
[ -אם עשה האם מועיל] או לא ,והגמרא מביאה הקצות להסביר את הדין של הגוזל פרה ובא אחר
ראיה ממה ששינוי קונה בגזלה לגזלן ,ולכאורה איך ואכלה שהשני גם כן משלם שגם שם אין זה מדין
קונה הרי התורה אומרת אל תגזול ,אלא על כרחך גזלן רק מדין מזיק ,על זה נחלק הנתיבות וטוען
שדין זה ששינוי קונה תלוי במחלוקת אביי ורבא אי ששם באמת השני נחשב גזלן ,והסבר החילוק הוא
משום שכל הוספה במעשה הגזלה גם זה נחשב