Page 16 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 16
משה 'ד ףנע ' -ב גשרי מתנת טז
אם כן יוצא לכאורה שלפי המבואר באבי עזרי ט' .אם כן; אם זה הלכה כללית בכל מי שבא לגנוב
זה תלוי בשיטות הנ"ל אם הגונב מן הגנב יש לו דין במחתרת ולא מדיני גניבה דוקא ,יתכן שגם כאן
גנב או לא ,שלסוברים שיש לו דין גנב אם כן יוצא יהיה דין הבא במחתרת ,אולם אם זה מדיני גניבה
שיש לו דין בא במחתרת ,אולם להקצות והנתיבות דוקא זה תלוי במחלוקת האחרונים אם הגונב מן
אין לו דין של הבא במחתרת .אולם עדיין יש לעיין,
כי לפי ההגדרה המבוארת ברמב"ם שהביא באבי הגנב יש לו דין גנב.
עזרי ,נמצא שהדין מיתה של בא במחתרת זה כעין
עונש על הגניבה ,אם כן גם אם נאמר שיש לגונב מן והגרש"ז גרוסמן שליט"א רב ואב"ד אלעד
הגנב דין גנב אבל אין זה ברור שיש לו דין ככל גנב אמר לי שדין זה של הבא במחתרת זה לא דין בגונב
רק יתכן שיש לו דין גזלן ,וכמו שביארנו לעיל בעלה אלא בנגנב וכהצד השני ,ומכיון שהגנב הראשון
ב' בשם הגרי"ז לענין מכירה לעבד ,שגם לסוברים [שפה הוא הנגנב] מרגיש שזה שלו ,אם כן ודאי
שזה נחשב גניבה אולם אין לו דין גנב רק דין גזלן, שהוא יעמוד על ממונו 2ואם כן יש את הדין של
לכן הוא הדין לגבי הבא במחתרת ,וכן צידד מו"ר הבא להורגך השכם להורגו וההורגו אינו נהרג עליו.
אולם יש לדון בזה לפי מה שביאר מרן הגרא"מ
הגר"ש בחידושי רבי שמואל הנ"ל. שך זצ"ל באבי עזרי הלכות גניבה פרק ט' הלכה ז',
עיין שם שהאריך בדין הבא במחתרת שאין לו דין
היוצא מהדברים הוא ,שאף שלכאורה היה רודף ,רק הוא דין מהלכות גניבה שהבא במחתרת
נראה שדין הבא במחתרת לא קשור עם דין גנב רק מותר להורגו ,והביא שם מלשון הרמב"ם במנין
הוא ככל רודף ,ולכן גם לקצות והנתיבות היה נראה המצוות שכתב בדיני גניבה :מצות עשה רל"ט לדון
שיש לו דין הבא במחתרת ,אולם לפי המבואר לגנב בתשלומין או במיתה שנאמר וכי יגנוב ,אם
באבי עזרי שדין הבא במחתרת זה מדיני גניבה ,אם במחתרת ימצא הגנב ,וגונב איש ומכרו ,עד כאן
כן לא זו בלבד שלקצות והנתיבות לא שייך דין זה לשונו ,ומשמעות דבריו להדיא שזה דין מדיני גניבה
בגונב מן הגנב ,אלא שאף לחולקים וסוברים שזה שלפעמים נחשב כמתחייב על כך מיתה ,וכגון בבא
נחשב גניבה יתכן שכאן יודו שלא שייך דין של בא במחתרת או גונב איש ומכרו .וכן הביא לזה עוד
במחתרת היות ואין לו דין גנב רק דין גזלן. ראיות.
. 2הערת הג"ר שלום אהרן בן הג"ר אלימלך אשכנזי שליט"א ראש ישיבת נדבורנא בני ברק :יש לדון בדברי הגרש"ז
גרוסמן ,דמכיון שבתוך תוכו יודע הגנב הראשון שזה לא שלו באמת ,א"כ מכיון שבפנימיותו כשנקלע לכזה מצב יש לו
מאבק נפשי האם להרוג את הבא במחתרת ,ובגלל הידיעה האמיתית הזאת שזה לא שלו ממש ,הוא בודאי ימנע את עצמו
מלהרוג נפש ,כשהוא יודע את האמת שהחפץ הזה נמצא תחת ידו בגניבה ,וא"כ בודאי במקרה כזה לא נאמר דברי הגמ'
בסנהדרין (ומובא ברש"י ריש מסכת פסחים דף ב' עמוד ב') "שהתורה ירדה לסוף דעתו של אדם שיעמוד כנגד הגנב",
מכיון שבכזה אופן הוא לא יעמוד כנגד הגנב ,דאין לו את הכוחות הרגישים שדוחפים בדרך כלל לאדם לעמוד על ממונו
עד הסוף ,מכיון שזה לא ממונו ממש וכנ"ל ,ודי לחכימא .עד כאן.
אי"ה ,אף שהרב שליט"א לא הביא מקור להרגשה זו ומנלן מסברא בעלמא לומר כן ,מ"מ נראה שהדברים כנים ,מכיון
שבמה שחידשה התורה בכל הבא במחתרת שמותר להורגו מכח הסברא שודאי יעמוד בעל הבית כנגדו ,אין לנו בו אלא
חידושו כשמדובר בבעל הבית ממש ולא במי שעשה את עצמו בעל הבית ,וכמו שהסביר הרב בטוב טעם ודעת.