Page 16 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ד ףנע ‪' -‬ב גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫טז‬

‫אם כן יוצא לכאורה שלפי המבואר באבי עזרי‬ ‫ט'‪ .‬אם כן; אם זה הלכה כללית בכל מי שבא לגנוב‬
‫זה תלוי בשיטות הנ"ל אם הגונב מן הגנב יש לו דין‬ ‫במחתרת ולא מדיני גניבה דוקא‪ ,‬יתכן שגם כאן‬
‫גנב או לא‪ ,‬שלסוברים שיש לו דין גנב אם כן יוצא‬ ‫יהיה דין הבא במחתרת‪ ,‬אולם אם זה מדיני גניבה‬
‫שיש לו דין בא במחתרת‪ ,‬אולם להקצות והנתיבות‬ ‫דוקא זה תלוי במחלוקת האחרונים אם הגונב מן‬
‫אין לו דין של הבא במחתרת‪ .‬אולם עדיין יש לעיין‪,‬‬
‫כי לפי ההגדרה המבוארת ברמב"ם שהביא באבי‬ ‫הגנב יש לו דין גנב‪.‬‬
‫עזרי‪ ,‬נמצא שהדין מיתה של בא במחתרת זה כעין‬
‫עונש על הגניבה‪ ,‬אם כן גם אם נאמר שיש לגונב מן‬ ‫והגרש"ז גרוסמן שליט"א רב ואב"ד אלעד‬
‫הגנב דין גנב אבל אין זה ברור שיש לו דין ככל גנב‬ ‫אמר לי שדין זה של הבא במחתרת זה לא דין בגונב‬
‫רק יתכן שיש לו דין גזלן‪ ,‬וכמו שביארנו לעיל בעלה‬ ‫אלא בנגנב וכהצד השני‪ ,‬ומכיון שהגנב הראשון‬
‫ב' בשם הגרי"ז לענין מכירה לעבד‪ ,‬שגם לסוברים‬ ‫[שפה הוא הנגנב] מרגיש שזה שלו‪ ,‬אם כן ודאי‬
‫שזה נחשב גניבה אולם אין לו דין גנב רק דין גזלן‪,‬‬ ‫שהוא יעמוד על ממונו‪ 2‬ואם כן יש את הדין של‬
‫לכן הוא הדין לגבי הבא במחתרת‪ ,‬וכן צידד מו"ר‬ ‫הבא להורגך השכם להורגו וההורגו אינו נהרג עליו‪.‬‬
‫אולם יש לדון בזה לפי מה שביאר מרן הגרא"מ‬
‫הגר"ש בחידושי רבי שמואל הנ"ל‪.‬‬ ‫שך זצ"ל באבי עזרי הלכות גניבה פרק ט' הלכה ז'‪,‬‬
‫עיין שם שהאריך בדין הבא במחתרת שאין לו דין‬
‫היוצא מהדברים הוא‪ ,‬שאף שלכאורה היה‬ ‫רודף‪ ,‬רק הוא דין מהלכות גניבה שהבא במחתרת‬
‫נראה שדין הבא במחתרת לא קשור עם דין גנב רק‬ ‫מותר להורגו‪ ,‬והביא שם מלשון הרמב"ם במנין‬
‫הוא ככל רודף‪ ,‬ולכן גם לקצות והנתיבות היה נראה‬ ‫המצוות שכתב בדיני גניבה‪ :‬מצות עשה רל"ט לדון‬
‫שיש לו דין הבא במחתרת‪ ,‬אולם לפי המבואר‬ ‫לגנב בתשלומין או במיתה שנאמר וכי יגנוב‪ ,‬אם‬
‫באבי עזרי שדין הבא במחתרת זה מדיני גניבה‪ ,‬אם‬ ‫במחתרת ימצא הגנב‪ ,‬וגונב איש ומכרו‪ ,‬עד כאן‬
‫כן לא זו בלבד שלקצות והנתיבות לא שייך דין זה‬ ‫לשונו‪ ,‬ומשמעות דבריו להדיא שזה דין מדיני גניבה‬
‫בגונב מן הגנב‪ ,‬אלא שאף לחולקים וסוברים שזה‬ ‫שלפעמים נחשב כמתחייב על כך מיתה‪ ,‬וכגון בבא‬
‫נחשב גניבה יתכן שכאן יודו שלא שייך דין של בא‬ ‫במחתרת או גונב איש ומכרו‪ .‬וכן הביא לזה עוד‬

‫במחתרת היות ואין לו דין גנב רק דין גזלן‪.‬‬ ‫ראיות‪.‬‬

‫‪ . 2‬הערת הג"ר שלום אהרן בן הג"ר אלימלך אשכנזי שליט"א ראש ישיבת נדבורנא בני ברק‪ :‬יש לדון בדברי הגרש"ז‬
‫גרוסמן‪ ,‬דמכיון שבתוך תוכו יודע הגנב הראשון שזה לא שלו באמת‪ ,‬א"כ מכיון שבפנימיותו כשנקלע לכזה מצב יש לו‬
‫מאבק נפשי האם להרוג את הבא במחתרת‪ ,‬ובגלל הידיעה האמיתית הזאת שזה לא שלו ממש‪ ,‬הוא בודאי ימנע את עצמו‬
‫מלהרוג נפש‪ ,‬כשהוא יודע את האמת שהחפץ הזה נמצא תחת ידו בגניבה‪ ,‬וא"כ בודאי במקרה כזה לא נאמר דברי הגמ'‬
‫בסנהדרין (ומובא ברש"י ריש מסכת פסחים דף ב' עמוד ב') "שהתורה ירדה לסוף דעתו של אדם שיעמוד כנגד הגנב"‪,‬‬
‫מכיון שבכזה אופן הוא לא יעמוד כנגד הגנב‪ ,‬דאין לו את הכוחות הרגישים שדוחפים בדרך כלל לאדם לעמוד על ממונו‬

‫עד הסוף‪ ,‬מכיון שזה לא ממונו ממש וכנ"ל‪ ,‬ודי לחכימא‪ .‬עד כאן‪.‬‬

‫אי"ה‪ ,‬אף שהרב שליט"א לא הביא מקור להרגשה זו ומנלן מסברא בעלמא לומר כן‪ ,‬מ"מ נראה שהדברים כנים‪ ,‬מכיון‬
‫שבמה שחידשה התורה בכל הבא במחתרת שמותר להורגו מכח הסברא שודאי יעמוד בעל הבית כנגדו‪ ,‬אין לנו בו אלא‬

‫חידושו כשמדובר בבעל הבית ממש ולא במי שעשה את עצמו בעל הבית‪ ,‬וכמו שהסביר הרב בטוב טעם ודעת‪.‬‬