Page 21 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת בהינג משה כא‬

‫קונה‪ ,‬ומאידך נפסק גם להלכה כרבא הסובר שאי‬ ‫עביד מהני או לא מהני‪ ,‬ורק לאביי שאי עביד מהני‬
‫עביד לא מהני‪ ,‬ולפי המבואר בגמרא הרי לרבא‬ ‫שינוי קונה ואילו לרבא שאי עביד לא מהני אין שינוי‬
‫שינוי לא קונה היות וזה נגד מימרא דרחמנא [רצון‬ ‫קונה‪ .‬ומוכח מזה שהשינוי עצמו נחשב לגזילה ולכן‬
‫התורה] ואיך עולים איפא להלכה שניהם יחדיו?‬ ‫זה נחשב שעושה כנגד רצון התורה ותלוי במחלוקת‬
‫אלא בהכרח שכל נידון הגמרא שתלתה את הדין‬ ‫אי עביד מהני‪ ,‬והיינו משום שכל הוספה בגזילה‬
‫של שינוי קונה במחלוקת אביי ורבא זהו רק בשינוי‬ ‫נחשבת לגזילה [אלא שהגמרא עונה שבשינוי זה‬
‫החוזר אבל בשינוי שאינו חוזר לכולי עלמא קונה‪,‬‬ ‫שונה מכיון שהתורה אמרה בפירוש שיקנה‪.‬בכך‬
‫והביאור הוא כמו שביאר הקצות הנ"ל שדבר שחל‬ ‫שאמרה "והשיב את הגזלה אשר גזל" שאם אין זה‬
‫גם ממילא לא שייך לומר בו שאם עשאו בידים‬
‫לא יועיל‪ ,‬ולכן שינוי שאינו חוזר שבכל מקרה‬ ‫כעין שגזל הוא קנה וחייב לשלם דמים]‪.‬‬
‫הוא קונה לא שייך לומר בו אי עביד לא מהני‪ ,‬מה‬
‫שאין כן שינוי החוזר שרק בידים הוא קונה לאביי‬ ‫והקצות החושן בספרו משובב נתיבות דוחה את‬
‫אבל ממילא אינו קונה‪ ,‬ממילא הרי זה תלוי ועומד‬ ‫ראיית הנתיבות‪ ,‬וכותב שזה ודאי ששינוי לבד אין‬
‫בפלוגתא של אביי ורבא אי עביד מהני או לא‪ ,‬ובזה‬ ‫זה מעשה גזילה‪ ,‬וממילא גם אין ראיה שהוספה‬
‫במעשה הגזילה לבדה נחשבת כגזילה‪ ,‬ומוכיח‬
‫מדובר בגמרא בתמורה‪.‬‬ ‫הקצות כדבריו‪ ,‬משום שהדין שאי עביד לא מהני‬
‫לא נאמר במקרה שזה חל גם מאליו ולא רק על ידי‬
‫ולפי זה שבה וחוזרת ראיית הנתיבות מהגמרא‬ ‫מעשיו‪ ,‬כמו לגבי ביטול ברוב שאף שאין מבטלין‬
‫בתמורה ששינוי נחשב כעובר על מימרא דרחמנא‬ ‫איסור לכתחילה מכל מקום כיון שלאחר שביטל‬
‫של לא תגזול‪ ,‬ומוכח מזה שכל הוספה בגזילה יש‬ ‫הרי הביטול קיים לכן לא שייך לומר בזה אי עביד‬
‫בזה משום איסור לא תגזול‪ ,‬ולכן הגונב מן הגנב‬ ‫לא מהני‪ ,‬וכמו כן לגבי שינוי אף כשעשה שינוי‬
‫ושינה את הגניבה וכל שכן אם הזיקה הרי הוא גזלן‬ ‫בידים מכל מקום כיון שגם אם נעשה ממילא קנאה‬
‫ודלא כהקצות הסובר שבכל מקרה הוא רק מזיק‬ ‫גם כשנעשה בידים קנאה‪ .‬אלא מוכח מזה שהסיבה‬
‫שקונים בשינוי אין זה מחמת השינוי עצמו אלא מיד‬
‫ולא גזלן‪.‬‬ ‫שגזל כבר קנה את הגזילה רק שיש דין של והשיב‬
‫את הגזלה ומשום כך אינו קונה את הגזילה‪ ,‬וברגע‬
‫ומוסיף הנתיבות ואומר שלא שייך לפרש‬ ‫שכבר אין דין של והשיב דהיינו כאשר נשתנה‬
‫כהקצות שאי עביד לא מהני הכוונה לגזילה‬ ‫הגזילה מיד קנאה כיון דלא עבר על דעת המקום‬
‫הקודמת ורק שעל ידי השינוי היא קנתה לו עכשיו‪,‬‬
‫משום שאם כן בכל מקרה של יאוש ושינוי רשות‬ ‫במה שנשתנה אלא במה שגזלה‪.‬‬
‫או שאר קנינים של גזלן לא יועילו לרבא מכיון שזה‬
‫גורם שהגזילה הקודמת תקנה לו‪ ,‬אלא ודאי שאין‬ ‫והנתיבות במהדורא בתרא שלו חזר והעמיד את‬
‫להתחשב אלא במה שנעשה עכשיו‪ ,‬ומזה הראיה‬ ‫דבריו והוכחתו מהסוגיא בתמורה‪ ,‬משום שבאמת‬
‫שהשינוי עצמו נחשב כעובר על לא תגזול היות‬ ‫ישנם שני סוגי שינויים; יש שינוי שהוא דבר קבוע‬
‫ואינו חוזר לקדמותו‪ ,‬ויש שינוי שהוא לאחר זמן‬
‫והוא מוסיף בגזילה‪.‬‬ ‫חוזר או יכול לחזור לקדמותו‪ ,‬והנה להלכה נפסק‬
‫ששינוי החוזר אינו קונה ואילו שינוי שאינו חוזר‬
‫וראה עוד להלן בשריג הבא‪.‬‬