Page 17 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 17

‫מתנת בהינג משה יז‬

                                               ‫עלה ד'‬

‫תשלומי הגזילה‬

                                               ‫מעתה נבא לברר את השאלות הבאות‪:‬‬

‫החולקים וסוברים שגם רוני נחשב כגזלן‪ ,‬הדין הוא‬              ‫א‪ .‬מי הגנב?‬
‫ש"קרן משלם כעין שגזל" כלומר כפי השווי של‬
‫החפץ בזמן הגזילה‪ ,‬והיות והמחיר אז היה מאה‬      ‫נמרוד בודאי גנב‪ ,‬ורוני האח ‪ -‬דינו תלוי בשיטות‬
‫וחמישים ‪ ₪‬הוא חייב לשלם כך לדוד במקרה שגזל‬     ‫הנ"ל; לפי הקצות והנתיבות אין לו דין גנב או גזלן‬
‫קודם יאוש והוא נחשב גזלן מהבעלים‪ ,‬ואם זה היה‬   ‫[על‪-‬כל‪-‬פנים כל זמן שלא השתמש בזה]‪ ,‬ואילו‬

               ‫לאחר יאוש הוא חייב כך לנמרוד‪.‬‬          ‫לשיטות שאר האחרונים יש גם לו דין גזלן‪.‬‬

‫כמה נמרוד חייב לשלם? מכיון שזה היה שוה‬         ‫ב‪ .‬לפי השיטות שרוני נחשב גם גזלן‪ ,‬האם‬
‫בשעת הגזילה רק מאה ‪ ₪‬סכום זה הוא חייב‬          ‫הוא נחשב לגזלן מהדוד או מאחיו נמרוד?‬
‫להחזיר לדוד‪ .‬והיות ולמדנו שהדין הוא "רצה מזה‬
‫גובה רצה מזה גובה" במקרה כזה בודאי שהיה‬        ‫אם מדובר לפני שהדוד התיאש [וכמו במקרה‬
‫עדיף לדוד לתבוע את רוני ולא את נמרוד‪ .‬אלא‬      ‫הזה שהדוד לא שם לב להעלמות המכשיר] הוא‬
‫שיוצא לפי זה שנמרוד הגנב הראשון יוצא נשכר‬      ‫נחשב גזלן מהדוד שהוא הבעלים עדיין‪ ,‬וכמו‬
‫מגניבתו‪ ,‬כי אם רוני לקח ממנו את המכשיר לאחר‬    ‫שמבואר בגמרא בבא קמא דף קי"א עמוד ב' "גזל‬
‫היאוש של הדוד‪ ,‬הוא חייב לשלם לנמרוד מאה‬        ‫ולא נתיאשו הבעלים ובא אחר ואכלו ממנו ‪ -‬רצה‬
‫וחמישים ואילו נמרוד עצמו אינו צריך לשלם לדוד‬   ‫מזה גובה רצה מזה גובה‪ ,‬מאי טעמא כל כמה דלא‬
                                               ‫נתיאשו הבעלים ברשותיה דמריה קאי" רש"י‪ :‬וזה‬
                                  ‫רק מאה ‪.₪‬‬    ‫שאכלו נעשה כגוזלו מבעליו‪ .‬והעמידו שם בגמרא‬
                                               ‫שמדובר קודם שהבעלים התיאשו‪ .‬אם כן קודם‬
‫ברם מצינו כעין זה שיש אפשרות שהגנב מרויח‬       ‫יאוש זה נחשב שהוא גוזל מהבעלים‪ ,‬ואילו לאחר‬
‫מגניבתו‪ ,‬בשלטי הגבורים במסכת בבא בתרא דף‬
‫ו' עמוד א' מדפי הרי"ף אות ב'‪" :‬ומכאן אתה למד‪,‬‬                    ‫יאוש הוא גזלן מהגנב הראשון‪.‬‬
‫דהגונב דבר מחבירו‪ ,‬שאותו דבר היה שאול ביד‬
‫הנגנב‪ ,‬ונתפשר הנגנב עם השואל בדבר מועט‪,‬‬         ‫ג‪ .‬אם החפץ אבד או נשבר לרוני‪ ,‬כמה‬
‫דאינו חייב הגנב לשלם לו רק כפי מה שנתפשר עם‬              ‫הוא חייב לשלם?‬
‫השואל" כלומר‪ ,‬כגון שגנב מהשואל חפץ השוה‬
‫מאתים ונשתווה השואל עם המשאיל ושילם לו רק‬      ‫לשיטת הקצות והנתיבות שאין לו דין גזלן רק‬
‫מאה‪ ,‬אין צריך הגנב לשלם אלא מאה‪ ,‬אף שיוצא‬      ‫שחייב להשיב את החפץ לבעליו‪ ,‬אם אבד או נשבר‬
                                               ‫החפץ לכאורה אין לו שום דין תשלומין לבעלים‪,‬‬
                     ‫לפי זה שהגנב הרויח מאה‪.‬‬   ‫והדוד יכול לתבוע רק את נמרוד‪ ,‬אבל לשיטות‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22