Page 83 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 83
פג משה הרכשו האנה מתנת
ב .שומעי השיעור :לעירייה ,שהיא בעצם בעל הרכב וגם המממנת
של הדלק ,והרי בלעדי כספם הבחירה של העובד אינה רלוונטית
ואינה מועילה לבעלי תחנת הדלק במאום.
ג .מגיד השיעור :חלוקה ביניהם .גם מכיון ששניהם יצרו את הזכות
של קבלת המתנה ,וגם משום שבעלי התחנה רוצים ששניהם
יהנו ,כדי ששניהם ימשיכו לקנות מחברה זו.
נביא לזה דוגמא ממה שמובא בגמרא וננסה להסיק על פי ההלכה:
ההוספה למי?
בדבר שיש לו קצבה ,דהיינו כשהמחיר קבוע ,משום שנינו בגמרא מסכת כתובות (דף צ"ח עמוד ב')
שיש ספק למי כוונת המוכר ליתן את התוספת. "כדתניא הוסיפו לו אחת יתירה [השולח שלוחו
לשוק לסחורה ולקח בזול .רש"י] ,הכל לשליח
אבל הרי"ף (דף נ"ז עמוד ב' בדפי הרי"ף) כתב: דברי רבי יהודה ,רבי יוסי אומר חולקין ,והתניא
"ולמה חולקין השליח עם בעל הבית? הואיל ובאתה רבי יוסי אומר הכל לבעל המעות ,אמר רמי בר
לו הנאה לשליח על ידי בעל הבית חולק עמו" .ואם חמא לא קשיא [-אין כאן סתירה בין הדברים] כאן
כן יש לנו שתי דעות בראשונים :א .לרש"י -הטעם [-שחולקים] בדבר שיש לו קצבה ,כאן [-שהכל
שחולקים הוא מפני שלא ידוע מה דעתו של הנותן, לבעל המעות] בדבר שאין לו קצבה" .כלומר שיש
ב .להרי"ף -הטעם משום שכל שבאה הנאה על ידי חילוק בדין בין דבר שמחירו קבוע ,שבמקרה כזה
זה ודאי תוספת ,ובזה הדין שחולקים ביניהם את
השני נהיה עמו שותף. התוספת ,לבין דבר שאין לו מחיר קבוע ,שאין זה
בגדר הוספה אלא שהוא הוזיל ללוקח את מחיר
וכתב הר"ן נפקא מינה בין הטעם של הרי"ף
לטעם של רש"י ,במקרה שהמוכר פירש שהוא נותן הדבר ,ולכן כל ההוזלה שייכת לבעל המעות.
את התוספת לשליח ,שלפי רש"י ברור שזה שייך
לשליח ,אבל לשיטת הרי"ף שכל הנאה שאדם נהנה וכמו שפירש רש"י" :שיש לו קצבה -כגון
מממון של אחר עליו לחלוק עם בעל הממון את קטנית הנמכר בחנות במידה ,מלא כלי בפרוטה,
אם הוסיפו אחת יתירה חולקים ,דמתנה הוואי ,יש
הריוח. לומר לשליח נתנה ויש לומר לבעל המעות נתנה".
ולכן בדבר הקצוב חולקים" .דבר שאין לו קצבה -
להלכה פסק המחבר בשולחן ערוך חושן כגון טלית ,חלוק וירק ,הנמכרים באומד ,פעמים
משפט סימן קפ"ג סעיף ו' את הדין שבדבר שיש מוותר למכור בזול ופעמים בצמצום" ,ולכן בדבר
לו קצבה חולק השליח עם בעל המעות ,וכתב על שאין לו קצבה "הכל לבעל המעות שאין כאן מתנה
זה הרמ"א "מיהו אם אמר המוכר בפירוש שנותן אלא מכר" .ומבואר מדבריו שהטעם שחולקים
לשליח הכל של השליח" ,וכתב על זה הש"ך בסעיף
קטן י"ב" :תימה שפסק כן בפשיטות ,ודעת הרי"ף
הרא"ש ובעל העיטור שחולקין וכן נראה דעת הר"ן.
