Page 84 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫פד מתנת 'ב נףע משה‬

‫מסקנא‪ :‬לכאורה גם במקרה שלנו על אף‬ ‫וגם בירושלמי כתוב כהרי"ף דהטעם שבאה הנאה‬
‫שהתידלוק נעשה על ידי העובד‪ ,‬אך מאחר‬ ‫על ידיהם לבעל הבית"‪.‬‬
‫והרכישה של הדלק נעשתה בכסף של העירייה‪,‬‬
‫צריכים העובד והעירייה לחלוק בשווי המתנה‬ ‫אם כן להלכה נפסק כרבי יוסי שבדבר שיש‬
‫לו קצבה השליח צריך לחלוק עם בעל המעות‪,‬‬
‫שקבלו‪.‬‬ ‫וההלכה היא כדעת הרי"ף וכמו שכתב הש"ך שכל‬
‫ריוח שאדם עושה בממון של חבירו חולק את‬
‫אבל יש מקום לדון שכאן זה שונה‪ .‬ונקדים‬
‫את המקרה הבא‪.‬‬ ‫הריוח עם בעל המעות‪.‬‬

‫עלה ב'‬

‫הטעות של הגוי‬

‫ראובן שלח את שמעון לקבל מעותיו שהיה חייב‬
‫לו נכרי‪ ,‬וטעה אותו נכרי בחשבון המעות שהוא חייב‬
‫לו‪ ,‬והחזיר סכום כסף גדול יותר‪ ,‬ואח"כ לא מצאו את‬
‫הנכרי להעמידו על טעותו‪ .‬השאלה היא מי הרויח את‬
‫יתרת החוב שהחזיר הנכרי מה שלא היה חייב בו‪ ,‬האם‬

‫השליח או המלוה ששלח אותו‪.‬‬

‫אחת יתירה ר' יוסי אומר חולקים ומוקמינן לה‬ ‫התוספות בכתובות בסוגיא הנ"ל‪ ,‬מביאים‬
‫בדבר שיש לו קצבה וכו'‪ ,‬וטעמא דחולקין לפי‬ ‫כזה נידון‪ ,‬וזה לשונם‪" :‬ועל טעות שאינו בא בזלות‬
‫שבעל המעות כיון שקיבל קצבתו מה לו בטעותו‬ ‫המקח [‪ -‬כלומר‪ ,‬הריוח לא נהיה ע"י שהוזיל המוכר‬
‫של שליח‪ ,‬אלא אמרינן הואיל וע''י מעותיו נשתכר‬ ‫את המחיר כמו במקרה של הגמרא]‪ ,‬אלא שהטעה‬
‫יהיב ליה פלגא [‪ -‬וכמו הטעם שראינו ברי"ף]‪ ,‬הכי‬ ‫בחשבון [‪ -‬שהשליח הטעה את המוכר בחשבון‪,‬‬
‫נמי גבי טעות חשבון וכו' עכ''ל [‪ -‬של רבינו תם‬ ‫באופן שאין איסור גזל‪ ,‬כמו שמבואר בסמוך]‪ ,‬שאל‬
‫בתשובתו הראשונה]‪ ,‬ושוב חזר בו [‪ -‬רבינו תם‬ ‫ר' יעקב ישראל את ר''ת והשיב לו‪ :‬ואשר שאלת‬
‫וכתב] דכל טעות בין ע''י מקח בין שהטעה במנין‬ ‫על ראובן ששלח לשמעון לקבל מעותיו מן העובד‬
‫הכל לבעל המעות‪ .‬ולרבי נראה שהכל לשליח‬ ‫כוכבים וטעה העובד כוכבים בחשבון ולא נמצא‬
‫שאם גנב וגזל והטעה מה טיבו של בעל הבית‪,‬‬ ‫העכו''ם אח''כ‪ ,‬נראה לי שחולקים בין שניהם דהוו‬
‫ואפילו חולקין אין שייך לומר משום דע''י מעותיו‬ ‫המעות כדבר שיש לו קצבה דאמרינן הוסיפו לו‬