Page 80 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 80
מתנת 'ב נףע משה פ
שריג ד'
האיש שניצל . . .
נשאלתי על ידי הרב הגאון רבי יוסף ראקוב שליט"א על דבר
המקרה הבא:
אדם הותקף על ידי שודד שרצה לקחת את ממונו,
חברו שהיה עד לתקיפה אימץ את מוחו איך יוכל למנוע
את השוד ,לבסוף הגה רעיון; הוא פתח את הדלת של
ה ֻארווה של חבר אחר וכשהסוסים חשו משוחררים
פתחו מיד בדהירה .השודד נבהל ונס על נפשו וכך ניצל
אותו אדם משוד.
השאלה היא :האם המציל או האדם שניצל מחוייבים לשלם
לבעל ה ֻארווה על הסוסים?
השאלה היא האם על הניצול לפצות את האדם נפסק בהלכה (שולחן ערוך חושן משפט סימן
שהפסיד את הסוסים ,ומדוע? כי על אף שלא הוא ש"פ סעיף ג') וכפי המבואר במסכת בבא קמא
היה זה שפתח את דלת הארווה אולם הרי הוא דף קי"ז :שאדם המציל את חברו בממון של אחר
הנהנה ממעשה זה ,ואם כן אולי יש לחייבו מחמת פטור המציל מלשלם ,וזו היא תקנת חכמים כדי
שלא ימנעו מלהציל .אם כן זה ודאי שהאדם המציל
ההנאה שנהנה מממונו של חבירו? שפתח את הארווה אינו חייב לשלם את הפסד
הסוסים .ולכאורה הוא הדין באדם שבא רק לשדוד
אמנם הבאנו לעיל שריג ג' עלה ג' שהתוספות את ממונו ,שהרי התורה ירדה לסוף דעתו שכל גנב
במסכת בבא קמא בדף ק"א .ד"ה או דלמא כתבו גם בא להרוג את בעל הבית אם יעמוד כנגדו כמו
שבהנאה שלא מעשיו או מעשה בהמתו גרמו לכך שאמרו בגמרא בסנהדרין דף ע"ב ,.ואם כן מסתבר
שממונו של אחר ישביח את נכסיו ,אין חיוב של
נהנה ,וראינו שנחלקו בזה גדולי הדור; מרנן הגר"א שגם לגבי דין זה נחשב כרודף.