Page 76 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 76
עו מתנת 'ב נףע משה
דולר פלוס האלף וחמש מאות דולר סך הכל ששת אלפים דולר ,שזה מחיר של שכירות
הדירה בה התגוררת.
ואילו ארנון עונה לישראל:
תשמע טוב מה שאני רוצה לומר לך ידידי היקר; יש לי הכרת הטוב מרובה כלפיך,
לעולם לא אשכח את חסדך הגדול בכך ששהיתי בדירתך במשך שלשה חדשים ,אבל כסף
איני חושב שאני חייב לך בכלל .ומדוע?
כי הדירה בה התגוררתי במשך שלשה חדשים לא עמדה להשכרה .אם כן אתה לא
חסרת דבר .ויותר מזה ,הרי בדירה שעליה סיכמנו לא התגוררתי באמת ואם כן אינני צריך
לשלם לך עליה כלום ,ואם מפני שלא השכרת אותה לאחר? אין זה אלא גרמא ואני פטור!
עד כאן המשא ומתן בין בעל הדירה לבין המתגורר.
ומה שנראה להלכה -
יש לדון מהו חיובו של המשכיר להעמיד תמורת החמש מאות דולר ,האם דירה זו בדוקא
או גם כל מקום מגורים אחר .ובדברי נתיבות המשפט בכמה מקומות [סימן שי"ב סעיף קטן
ה' ,וכן בסימן רל"ה סעיף קטן י' ובסימן שט"ו סעיף קטן א'] מבואר שכל משכיר יש עליו
שעבוד הגוף להעמיד לשוכר כאותו הדבר ששכר ממנו .ועל כן חיובו אינו רק על הדירה הזו
של חמש מאות אלא אף על דירת האלפיים והשוכר התחייב רק חמש מאות.
ומעתה יש לדון אם אפשר לחייב את השוכר מצד מה שנהנה מהדירה ,האם הוא מחוייב
רק ב ,500$וזה ודאי שהוא חייב לשלם כי סיכמו ביניהם בצורה מחייבת ,ואולי מה שקיבל
את המפתח אף נחשב כקנין [אף שלא היה זה המפתח האמיתי] .אך בנוגע ל 1500$הנוספים
שתובע ישראל עבור הנאתו של ארנון שהתגורר בדירתו ,יש לנו לדון אם זה נחשב "זה נהנה
וזה חסר" שחייב ,או "זה נהנה וזה לא חסר" ופטור?
מעתה יש לנו לדון :האם עצם הדבר מה שהוא מתגורר בדירה ,נקרא "חסר"?
מהגמרא והשולחן ערוך משמע שהפסד נקרא רק השחרת הכתלים בדירה חדשה
וכדומה ,דבר שגורם להפסד קבע בדירה ,אבל התגוררות רגילה שלאחר נקיון לא מרגישים
מאומה לכאורה אינה נקראת בגדר חסר .וכיון שזה נקרא שאין בעל הבית חסר א"כ הרי זה
נחשב "זה נהנה וזה לא חסר" ופטור.
אך גם במקרה שאכן זה היה "חסר" ,כגון שקלקל משהו בדירה ,שהדין הוא כפי שראינו
לעיל שמגלגלים עליו את הכל ,אולם על מה חייב לשלם? על הנאתו! ואם כן אפשר לחייבו
רק את מחיר ההנאה עצמה ,ולכאורה מחיר ההנאה הוא כמה שאדם היה מוכן לשלם עליה,
וזה הרי רק חמש מאות דולר!
