Page 74 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫עד מתנת 'ב נףע משה‬

‫אם בעל הבית מפסיד הוא חייב לשלם על כך גם‬ ‫דברי הגר"א קוטלר והגרא"מ שך שחיובו מטעם‬
‫אם הוא לא היה שוכר דירה‪ ,‬אבל אם לא התגורר‬ ‫ההפסד של הבעלים‪ ,‬הרי על זה כתבו התוס' בבבא‬
‫בדירה הזו רק הוא גזלה מבעל הבית‪ ,‬הוא פטור‬ ‫קמא הנ"ל שרק ע"י מעשיו הוא מתחייב‪ ,‬וכאן לא‬
‫אע"פ שהדירה עמדה להשכרה [ומובא שם שזה‬
‫פסק ההלכה על אף שנחלקו בזה הראשונים]‪,‬‬ ‫מסתבר שזה נקרא מעשיו‪.‬‬
‫וביאור דין זה כתב שם הסמ"ע בסעיף קטן י"ז‪:‬‬
‫"אם החצר עשויה לשכור צריך להעלות לו שכר‬ ‫גם הרי ראינו בעלה ב' שעל חיוב מטעם מזיק‬
‫שהרי חסרו ממון – ואין זה מחשב גרמא בניזקין‬ ‫אם הוא אומר הייתי מתענה אין לחייבו‪ ,‬וכמו‬
‫כיון דזה דר בו ואכל את כספו ואף על גב דלא נהנה‬ ‫שכתבו התוס' בחולין לגבי מתנות כהונה‪ ,‬וכאן הרי‬
‫בו מכל מקום אכלו‪ ,‬מה שאין כן בגזל מחבירו ולא‬ ‫הוא אומר שהספסל טוב בשבילו כמו תמיד ומה‬
‫דר בו דלא אכלה ולא נהנה ממנו כיון דלא דר בו זה‬ ‫יום מיומיים‪ ,‬לכן נראה שגם אין לחייבו מטעם מזיק‪.‬‬

‫מחשב גרמא ופטור"‪.‬‬ ‫ג‪ .‬האם אפשר לחייב את האחרים?‬

‫ואם כן הוא הדין במקרה זה‪ ,‬אף על פי שבעל‬ ‫מה שנשאר לדון זה לגבי שאר ה"משתתפים"‪,‬‬
‫המלון הפסיד על ידי חתימתם בקבלה שתפסו לו‬ ‫דהיינו; אלה שהכניסו אותו‪ ,‬או פקיד הקבלה‪ .‬לגבי‬
‫את החדר ולא היה יכול להשכירו לאחר‪ ,‬אבל הרי‬ ‫הפקיד נראה שזה תלוי בדרך הרגילה של קבלת‬
‫ברור שאין זה מעשה יותר ממעשה גזילה ממש‪,‬‬ ‫האורחים למלון‪ ,‬ואם לא היתה מצידו התנהגות‬
‫שעל זה כתב הרמ"א שפטור מכיון שאינו אלא‬ ‫חריגה הוא פטור‪ ,‬אך אם אכן הוא היקל ראש ולא‬
‫גרמא‪ ,‬ולכן אין לחייב אותם על מה שתפסו חדר‬ ‫בדק כפי המוטל עליו מי בדיוק המשלם על האורח‬
‫הזה‪ ,‬הוא יצטרך לשאת בתוצאות‪ ,‬אבל לא בגדרי‬
‫במלון עבור השיכור‪.‬‬ ‫מזיק רק אולי כדין שומר שכר או פועל שמעל‬

‫ד‪ .‬האם אפשר לחייב על הנאה שניתנה על ידי‬ ‫בעבודתו‪ ,‬וזה נידון בפני עצמו‪.‬‬
‫התחייבות של אחר?‬
‫ולגבי אותם "רחמנים" שהכניסו את השיכור‬
‫מה שנשאר לדון הוא; האם אין זה כאילו התנו עם‬ ‫וגרמו הפסד לבעל המלון‪ ,‬לכאורה זה רק גרמא‬
‫הבית מלון לשלם על הנאת השיכור‪ ,‬ואם כן יתחייבו‬ ‫או לכל היותר גרמי‪ ,‬שלהלכה הדין שפטורים כמו‬
‫לשלם כאילו הם עצמם דרו בו‪ ,‬וממילא יחזור הדין‬ ‫שנפסק בשו"ע חושן משפט סימן שפ"ו‪ .‬אולם יש‬
‫לדון שאולי יש כאן גם מעשה בידים‪ ,‬שהרי הם‬
‫של "זה נהנה וזה חסר" ויהיו חייבים לשלם?‬ ‫חתמו בקבלה בשמו של השיכור‪ ,‬וללא החתימה‬
‫בודאי שלא היו מקבלים את החדר‪ ,‬ונמצא שעל‬
‫ואולי יתכן גם לחייבם מהדין המובא במסכת‬ ‫ידי חתימתם נעשה הפסד לבעל המלון ואם כן יתכן‬
‫בבא מציעא דף ע"ו‪" :‬השוכר את הפועל לעשות‬
‫בשלו והראהו בשל חבירו" דהיינו אדם האומר‬ ‫שנחשב שהזיקו מעשה בידים‪.‬‬
‫לחברו אני רוצה שתעבוד אצלי ואשלם לך‪ ,‬ואחר‬
‫כך לקח אותו אל מקום עבודה אצל חברו ועבד שם‪,‬‬ ‫אולם עיין ברמ"א סימן שס"ג סעיף ו' שכתב‬
‫שהאומר צריך לשלם כיון שהפועל עבד על פי דיבורו‬ ‫שכל הדין שנפסק שם ש"זה נהנה וזה חסר"‬
‫דהיינו שכאשר הדירה עומדת להשכרה הדר בה‬
‫אף שאין זה שלו‪ ,‬ועיין שם פרטי הדינים‪.‬‬ ‫חייב לשלם‪ ,‬זהו רק אם הוא התגורר בדירה ולכן‬