Page 78 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 78
מתנת 'ב נףע משה עח
י .אביב ,שלפני שבוע בשיעור שהתקיים העלה אחד
השומעים סיפור ששכר חדר במלון ,הוא וחבירו ,וכשבא
חבר שלישי לבקרם אמרו לו תצטרף עמנו לשינת
הלילה ,בלא שקבלו על כך אישור מהנהלת המלון .י.
אביב התקומם כנגדו וטען שאסור היה לו לעשות כן
כיון שזה נגד הנוהלים המקובלים המלון .ועתה אינה ה'
לידו כזה מקרה ממש.
ומעתה יש לנו לדון האם זה נחשב "זה נהנה וזה חסר" או "זה
נהנה וזה לא חסר"?
היה על חשבון השכרתם לאחרים ,יתכן שזה נחשב תחילה יש לנו לדון אם זה נקרא "חצר דקיימא
כחצר שאינה עומדת להשכרה. לאגרא" [ -חצר שעומדת להשכרה] ,ואז חייב בכל
מקרה ,או שזה נחשב "חצר דלא קיימא לאגרא" [-
מחיר "כבד" על משקאות קלים חצר שאינה עומדת להשכרה] ,ואז הדין תלוי אם זה
אך יש לחלק בין השימושים :השימוש בבריכה, נחשב "זה חסר" או לא.
ואולי גם במגבות ,אין בזה לקיחת דבר השווה
ממון ,רק השתמשות בדבר שרגילים לשלם עליו, לכאורה מאחר והשימוש בבריכה ובמגבות
ובזה יש לדונו כ"זה נהנה וזה אינו חסר" ויהיה או שתיית משקאות במלון ,אינם ניתנים לשימוש
פטור לשלם על זה[ .ומה שיש צורך לכבס את הציבור הרחב אלא רק ניתן כשירות לדרי בית
המגבות לאחר מכן ,מאחר שאין זה הפסד וחסרון המלון ,אם כן יש לזה דין כ"חצר דלא קיימא
בגוף הדבר מסתבר שאין זה בגדר "חסר" וכאמור לאגרא" ,וחייב על כך בכל מקרה .אך גם יתכן
לעיל שריג ב' לענין שימוש בדירה הצריכה נקיון שאדרבה זה נחשב "חצר דקיימא לאגרא" כיון
לאחר מכן .ורק במקרה שאכן נגרם למגבות היזק שדברים אלו עומדים להשכרה ,שהרי הם מיועדים
קבוע ,כגון שנשחקו או חוררו ,שאז זה נחשב ודאי לאורחי המלון השוכרים את החדרים והשימושים
כ"חסר"] .אולם שתיית המשקאות במלון ,שזה הנלוים לזה .אולם נראה דמכיון שאין סיבת החיוב
נטילת דבר השווה ממון ,ולא רק הנאה ושימוש בחצר העומדת להשכרה מחמת עצם הדבר שהיא
בחפציו ,לגבי זה ודאי שאין לפטור משום "זה נהנה עומדת להשכרה רק משום שעל ידי כך הוא הפסיד
וזה אינו חסר" ,כי הוא נהנה ממה שחסר את הממון את בעל הדירה שלא יכל להשכירו לאחרים ,כמו
עצמו – את המשקאות השווים ממון ,ולכן ודאי שמבואר בסוגיא בבבא קמא (דף כ' ).וברש"י
ובראשונים שם ,א"כ במקרה זה של בית המלון
שיש לחייבו על כך. שהשימוש בבריכה ובמגבות וכן במשקאות ,לא