Page 78 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 78

‫מתנת 'ב נףע משה‬                                                     ‫עח‬

‫י‪ .‬אביב‪ ,‬שלפני שבוע בשיעור שהתקיים העלה אחד‬
‫השומעים סיפור ששכר חדר במלון‪ ,‬הוא וחבירו‪ ,‬וכשבא‬
‫חבר שלישי לבקרם אמרו לו תצטרף עמנו לשינת‬
‫הלילה‪ ,‬בלא שקבלו על כך אישור מהנהלת המלון‪ .‬י‪.‬‬
‫אביב התקומם כנגדו וטען שאסור היה לו לעשות כן‬
‫כיון שזה נגד הנוהלים המקובלים המלון‪ .‬ועתה אינה ה'‬

                                  ‫לידו כזה מקרה ממש‪.‬‬

‫ומעתה יש לנו לדון האם זה נחשב "זה נהנה וזה חסר" או "זה‬
                                                    ‫נהנה וזה לא חסר"?‬

‫היה על חשבון השכרתם לאחרים‪ ,‬יתכן שזה נחשב‬      ‫תחילה יש לנו לדון אם זה נקרא "חצר דקיימא‬
                 ‫כחצר שאינה עומדת להשכרה‪.‬‬      ‫לאגרא" [‪ -‬חצר שעומדת להשכרה]‪ ,‬ואז חייב בכל‬
                                               ‫מקרה‪ ,‬או שזה נחשב "חצר דלא קיימא לאגרא" [‪-‬‬
    ‫מחיר "כבד" על משקאות קלים‬                  ‫חצר שאינה עומדת להשכרה]‪ ,‬ואז הדין תלוי אם זה‬

‫אך יש לחלק בין השימושים‪ :‬השימוש בבריכה‪,‬‬                                ‫נחשב "זה חסר" או לא‪.‬‬
‫ואולי גם במגבות‪ ,‬אין בזה לקיחת דבר השווה‬
‫ממון‪ ,‬רק השתמשות בדבר שרגילים לשלם עליו‪,‬‬       ‫לכאורה מאחר והשימוש בבריכה ובמגבות‬
‫ובזה יש לדונו כ"זה נהנה וזה אינו חסר" ויהיה‬    ‫או שתיית משקאות במלון‪ ,‬אינם ניתנים לשימוש‬
‫פטור לשלם על זה‪[ .‬ומה שיש צורך לכבס את‬         ‫הציבור הרחב אלא רק ניתן כשירות לדרי בית‬
‫המגבות לאחר מכן‪ ,‬מאחר שאין זה הפסד וחסרון‬      ‫המלון‪ ,‬אם כן יש לזה דין כ"חצר דלא קיימא‬
‫בגוף הדבר מסתבר שאין זה בגדר "חסר" וכאמור‬      ‫לאגרא"‪ ,‬וחייב על כך בכל מקרה‪ .‬אך גם יתכן‬
‫לעיל שריג ב' לענין שימוש בדירה הצריכה נקיון‬    ‫שאדרבה זה נחשב "חצר דקיימא לאגרא" כיון‬
‫לאחר מכן‪ .‬ורק במקרה שאכן נגרם למגבות היזק‬      ‫שדברים אלו עומדים להשכרה‪ ,‬שהרי הם מיועדים‬
‫קבוע‪ ,‬כגון שנשחקו או חוררו‪ ,‬שאז זה נחשב ודאי‬   ‫לאורחי המלון השוכרים את החדרים והשימושים‬
‫כ"חסר"]‪ .‬אולם שתיית המשקאות במלון‪ ,‬שזה‬         ‫הנלוים לזה‪ .‬אולם נראה דמכיון שאין סיבת החיוב‬
‫נטילת דבר השווה ממון‪ ,‬ולא רק הנאה ושימוש‬       ‫בחצר העומדת להשכרה מחמת עצם הדבר שהיא‬
‫בחפציו‪ ,‬לגבי זה ודאי שאין לפטור משום "זה נהנה‬  ‫עומדת להשכרה רק משום שעל ידי כך הוא הפסיד‬
‫וזה אינו חסר"‪ ,‬כי הוא נהנה ממה שחסר את הממון‬   ‫את בעל הדירה שלא יכל להשכירו לאחרים‪ ,‬כמו‬
‫עצמו – את המשקאות השווים ממון‪ ,‬ולכן ודאי‬       ‫שמבואר בסוגיא בבבא קמא (דף כ'‪ ).‬וברש"י‬
                                               ‫ובראשונים שם‪ ,‬א"כ במקרה זה של בית המלון‬
                           ‫שיש לחייבו על כך‪.‬‬   ‫שהשימוש בבריכה ובמגבות וכן במשקאות‪ ,‬לא‬
   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83