Page 81 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 81
פא משה הרכשו האנה מתנת
מאכל ,ואמנם לשיטת הגר"ש שקופ זצ"ל אפשר קוטלר והגרא"מ שך זצוק"ל מבארים שכוונת התוס'
לחייבו על הנאה כזו ,אך לדעת החולקים נראה לחייב רק על ידי מעשיו מכיון שאי אפשר לחייב
שפטור 1.גם בלאו הכי מאחר ואין כאן התנאה לא תשלומים על עצם ההנאה שאין בה ריבוי ממון ,רק
כאשר נגרם נזק לזה שנהנו ממנו ,ולכן אינו חייב רק
שייך לחייב על ההנאה. אם ההנאה נעשתה על ידי מעשיו או מעשה בהמתו.
אולם לדעת מרן הגר"ש שקופ זצוק"ל בספרו שערי
מה שיש עוד לדון ,במקרה שהאדם המותקף יושר שער ג' פרק כ"ה אפשר לחייב גם על ההנאה
עצמו פתח את הארווה ,האם חייב לשלם על עצמה ללא ההיזק שהוזק המהנה ,אלא שבהנאה זו
התנו התוס' שאין לחייב עליה רק אם נעשתה על
ההיזק?
ידי מעשיו או מעשה בהמתו.
לכאורה היה נראה שהוא חייב לשלם ,כי הרי
בגמרא בבא קמא שם מפורש שהנרדף עצמו שהזיק במקרה של ההצלה שעל ידי פתיחת הארווה,
חייב לשלם על ההיזק ,ולא היתה תקנה לפטור רק הרי הנזק לא נגרם על ידי המעשה של הניצול
אדם אחר שרודף אחר הרודף להציל את הנרדף. הנהנה ,ואם כן לפי כל השיטות אי אפשר לחייבו על
אבל באמת במקרה שלנו גם אם הנרדף עצמו פתח זה .אולם הגר"י זלושינסקי שליט"א דן שאם כוונת
את דלת הארווה הוא פטור .דהנה במסכת בבא השודד היתה לפגוע בגופו של הניצול שייך לחייבו
קמא דף נ"ה :מבואר שהפותח דלת בפני בהמה, על פי מה שכתבו שם התוס' שבמקרה שתחב לו
ולא פגע בבהמה עצמה רק פתח את הדלת והיא חבירו מאכל בבית הבליעה אע"פ שאין זה על ידי
יצאה וניזוקה ,פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. מעשיו מכל מקום נהנה גופו וחייב ,ואם כן הוא הדין
אם כן גם במקרה זה שהניצול עצמו פתח את דלת במקרה כזה יש לחייבו על הנאת גופו על אף שלא
הארווה לפני הסוסים אין לחייבו בדיני אדם .וצריך נעשתה על ידי מעשיו .אך אין הדבר ברור ,כי סוף
לעיין אם הוא חייב בדיני שמים במקרה כזה שהוא סוף לא נתרבה אצלו ממון ,ואין המקרה הזה דומה
לא עשה זאת כדי להזיק אלא להנצל .ועיין בזה למי שהאכילוהו בעל כרחו שהרויח אכילת אותו
לקמן בקונטרס ההצלה.
. 1א"ה :יש להוכיח כצד זה שפטור באופן כזה ,מהמקרה המובא במקור הדין בגמרא בבא קמא ובשולחן ערוך הנ"ל ,ששם
באמת מדובר לא רק בהנאה ממונית אלא ברודף להורגו ממש ,ומכל מקום לא מוזכר כלל שהניצול מחוייב לשלם לניזק,
ואדרבה בערוך השולחן סימן ש"פ סעיף ח' כותב בפירוש שפטור.