Page 71 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫עא‬ ‫משה‬ ‫הרכשו האנה‬ ‫מתנת‬

‫עלה ג'‬

‫הנאה של רוח‬

‫המותר לבעלים"‪ .‬ומבואר בנמוקי יוסף שם‪ ,‬שאם‬ ‫בעלה א' ראינו שיש חיוב תשלום על הנאה‬
‫לא היה לו רשות להשכיר [כגון שבני ביתו של‬ ‫שיש בה ריבוי חומר‪ ,‬ובעלה ב' נתבררו שלושת סוגי‬
‫השני מרובין משל הראשון] הוא חייב את היתרה‬ ‫החיובים שיש לדון בהם בהנאה שיש בה ריבוי ממון;‬
‫לבעלים‪ ,‬וזה דומה לדינו של ר' יוסי (בבא מציעא‬ ‫משום מזיק‪ ,‬משום הנאת גופו שיש לו מממון חבירו‪,‬‬
‫דף ל"ה‪ ):‬במקרה שאדם שכר פרה מחבירו ולאחר‬ ‫ומשום עצם ריבוי ממונו‪ .‬אולם יש גם סוג של הנאה‬
‫מכן השאילה לאדם אחר‪ ,‬והפרה מתה כדרכה‪,‬‬ ‫שעל אף שאין בה ריבוי ממון‪ ,‬אולם מכיון שיש הנאה‬
‫שהדין הוא ששוכר פטור על מיתתה ואילו השואל‬ ‫לרוח האדם או "רוח הבהמה"‪ ,‬הנאה זו ג"כ חייבת‬
‫חייב‪ ,‬ונמצא שהשואל משלם לשוכר ואילו השוכר‬
‫פטור מלשלם לבעלים‪ ,‬ועל כך טוען ר' יוסי דכיצד‬ ‫בתשלום‪.‬‬
‫הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬שהבעלים‬
‫מפסידים במיתת הבהמה ואילו השוכר הרויח‬ ‫וכמו שמבואר בגמרא בקידושין דף ס"ג‪ .‬שגם‬
‫פרה‪ .‬אולם אם היה לו רשות להשכיר [כגון שלא‬ ‫הנאה זו נקראת שוה ערך‪ ,‬ולכן כשאשה אומרת‬
‫היו בני הבית מרובים או שהתנה עמו] המותר שלו‬ ‫"שחוק לפני רקוד לפני ואקדש לך מקודשת"‪,‬‬
‫ולא שייך לשאול כיצד הוא עושה סחורה בשל‬ ‫[לולא החסרון שאין בזה שוה פרוטה בבת אחת רק‬
‫חבירו "דזה נהנה וזה אינו חסר‪ ,‬ולא דמי לפרה דר'‬ ‫בהצטרפות זמן פעולתו (השחוק או הריקוד)‪ ,‬ותלוי‬
‫יוסי שאין השוכר רשאי להשכיר וכ"ש להשאיל"‬ ‫בשיטות האם תשלום השכירות נוצר בכל רגע ורגע‬
‫ואין זה שוה פרוטה בבת אחת‪ ,‬או שהחיוב נוצר‬
‫כלשונו של הנמוקי יוסף שם‪.‬‬ ‫רק בגמר הפעולה ויכולה להתקדש בזה‪ ,‬כמבואר‬
‫בגמרא שם]‪ ,‬והרי כדי לקדש צריך שוה כסף‬
‫ובקצות החושן (סימן שס"ג סעיף‪-‬קטן ח')‬ ‫כמבואר בתחילת מסכת קידושין שלמדים "קיחה"‬
‫כותב שהחילוק בין פרה דר' יוסי לכאן‪ ,‬הוא "דהתם‬ ‫"קיחה" משדה עפרון שחלות קידושין זה רק בכסף‪,‬‬
‫השואל משלם עבור גוף הפרה וכיון דפרה גופה‬ ‫ואם כן היאך מתקדשת‪ ,‬ועל כרחך משום שהנאה זו‬
‫דמשכיר הוא ואינו עושה סחורה בפרתו של חבירו‪,‬‬ ‫שהיא הנאה של רוח היא שוה כסף‪ ,‬ואם כן האשה‬
‫אבל הכא כיון דכבר קנה הבית לדירה דשכירות‬
‫קניא ויש לו רשות להשכירו ושכירות שנוטל דידיה‬ ‫קיבלה שוה ערך‪.‬‬
‫הוא הוי ליה סחורה דידיה"‪ .‬ביאור דבריו נראה‪,‬‬
‫דבפרה דר' יוסי השואל משתמש בגוף הפרה‪ ,‬וגוף‬ ‫דוגמא נוספת להנאה של רוח מצינו בדיני‬
‫הפרה היא של המשכיר‪ ,‬ולכן אמר ר' יוסי כיצד הלה‬ ‫שכירות‪.‬‬
‫עושה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬אולם השוכר בית‬
‫מה שיש לו בבית אין זה הבית עצמו אלא המגורים‬ ‫בשו"ע חו"מ (סימן שס"ג סעיף י') מביא‬
‫בבית‪ ,‬והמגורים הוא דבר שאין בו בעלות למשכיר‪,‬‬ ‫הרמ"א את הדין של הרמ"ה המובא בנמוקי יוסף‬
‫ולכן יכול ליטול על זה שכר‪ .‬ואולי זה גם כוונת‬ ‫בבבא קמא (דף ט' עמוד א' בדפי הרי"ף)‪" :‬השוכר‬
‫בית מחבירו וחזר והשכירו לאחרים ביותר ממה‬
‫ששכרו‪ ,‬אם היה לו רשות להשכירו לאחרים‬
‫המותר הוא שלו‪ ,‬ואם לא היה לו רשות להשכירו‬