Page 67 - ספר מתנת משה כרך א - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 67

‫סז‬  ‫משה‬  ‫הרכשו האנה‬                             ‫מתנת‬

  ‫ועתה נעיין בדוגמאות המובאות בגמרא וננסה לדלות מתוכן תשובות לדיון שהתנהל זה עתה‪:‬‬

                                                ‫האם יש חיוב לשלם על הנאה?‬
‫קונטרס זה מברר שאכן יש חיוב לשלם על הנאה‪ ,‬כמבואר במקומות רבים‬
‫בגמרא‪ .‬אמנם יש חילוק גדול בין סוגי ההנאות; יש הנאה שחיובה משום חסרון ממון‬
‫חבירו וזו היא הנאה שחיובה מדין מזיק‪ ,‬וישנה הנאה שחיובה משום ריבוי ממונו של‬
‫הנהנה ["ממוני גבך" – ממוני אצלך] והנאה זו נקראת בשם משתרשי‪ ,‬ולהלן יתבארו‬

                                                                   ‫החילוקים שביניהם‪.‬‬

                                             ‫עלה א'‬
                ‫זה נהנה וזה חסר ‪-‬‬
    ‫החיוב על חסרון הממון והחיוב על ריבוי הממון‬

‫בבית‪ .‬ומדוע? כיון ש"זה ‪ -‬הבעל הבית – חסר"‪.‬‬      ‫הגמרא במסכת בבא קמא בדף כ'‪ .‬מביאה‬
‫וזהו לשיטת התוס' שם‪ ,‬אבל לדעת הרמ"ה אינו‬        ‫שבמקרה ש"זה נהנה וזה חסר" חייב הנהנה לשלם‬
‫חייב אז רק על הנזק עצמו‪ ,‬אולם אם נגרמו לבעל‬     ‫את המחיר המקובל של ההנאה‪ .‬אולם במקרה שזה‬
‫הבית הוצאות מחמת המתגורר‪ ,‬במקרה כזה גם‬
‫הרמ"ה מודה שחייב על הכל‪ ,‬וכמו במקרה דלהלן‬                    ‫נהנה והשני לא חסר פטור מלשלם‪.‬‬

                ‫המובא בגמ' בנוגע לגידור החצר‪:‬‬   ‫והדוגמא; אדם נכנס לדור בבית השייך לאחר‪,‬‬
                                                ‫שלא מידיעתו‪ .‬אם המתגורר רוצה לשכור בית‪,‬‬
‫הגמ' שם מביאה את המשנה במסכת בבא‬                ‫ובעל הבית מתכוין להשכיר את ביתו [‪" -‬גברא‬
‫בתרא "המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר את‬       ‫דעביד למיגר וחצר דקיימא לאגרא"]‪ ,‬המתגורר‬
‫הראשונה ואת השניה ואת השלישית אין מחייבין‬       ‫צריך לשלם כיון שהוא בתקן של שוכר וחייב לשלם‬
‫אותו"‪ ,‬מדייקת הגמרא שאם גדר את הרביעית חייב‬     ‫לבעל הבית העומד על תקן של משכיר את המחיר‬
‫לשלם‪ ,‬והרי זה [המוקף] נהנה וזה [המקיף] לא חסר‬
‫[שהרי גדר את חצירו]? מתרצת הגמרא‪ :‬שהחיוב‬                     ‫המלא שנהוג לתת על שכירות בית‪.‬‬
‫הוא מטעם את גרמת לי הקיפא יתירא [אתה גרמת‬
‫שאצטרך להאריך את הגדר‪ ,‬ועקב כך הוצאותי על‬       ‫אולם במקרה ואמנם המתגורר צריך בית אבל‬
                                                ‫בעל הבית אין לו מחשבה להשכיר את הבית [‪-‬‬
    ‫הגדר גדלו] ולכן זה נחשב "זה נהנה וזה חסר"‪.‬‬  ‫"גברא דעביד למיגר וחצר דלא קיימא לאגרא"]‪ ,‬אין‬
                                                ‫המתגורר צריך לשלם על הזמן שגר בו‪ ,‬אלא אם כן‬
‫אם כן לסיכום יתכן שני סוגי חסרונות המחייבים‬     ‫מתהוה חסרון בבית מחמת מה שהתגורר בו‪ ,‬שאז‬
‫את המתגורר בבית שישלם‪ :‬א‪ .‬כשבעל הבית רצה‬        ‫אפילו אם החסרון הוא קטן ביותר‪ ,‬כמו שהכתלים‬
‫להשכיר את המקום ומחמת זה שדר בה לא יכל‬          ‫מעט השחירו‪ ,‬זה כבר מחייב את המתגורר לשלם‬
‫בעל הבית להשכירה כדרכו לאחר‪ ,‬וחיוב זה הינו‬      ‫את המחיר המלא כמו שמשלמים על התגוררות‬
   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72