Page 396 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 396
משה 'ו גריש -רעש תילענ מתנת וצש
בבלי וירושלמי
בעלה ו' אותיות א' ב' ג' התבאר שהבבלי סבור שאין כל הגיון לחלק בין הרישא לסיפא
וממילא בהכרח שהברייתא משובשת ,ובפשיטות עולה מהסוגיא שמסקנת הבבלי היא שהן
ברישא והן בסיפא הגט בטל ,וזאת בגלל שמאחר והבעל כלל לא העלה על דעתו שכך יהיה
סופו ממילא באופן כזה יש טענת אונס המבטלת את הגט ,אבל הירושלמי (גיטין פרק ז'
הלכה ד') סבור שגם אם הבעל מת מחמת מאורע יוצא דופן אין בזה עילה לטענת אונס כנגד
הגט ,והסיבה שברישא הגט בטל כי כאשר הבעל התנה שהגט יהיה תקף רק אם הוא ימות
מחולי זה ,כונתו היא שהגט יהיה תקף רק אם הוא ימות מחמת המחלה ,ולכן ברישא אם הוא
מת מסיבה אחרת הגט בטל ,אבל בסיפא שההתניה היתה שהגט יהיה תקף אם לא אתרפא,
בזה בין אם הבעל מת מחמת המחלה ובין אם הוא מת מסיבה שונה ,מכיון שהוא לא התרפא
מהמחלה ממילא הגט תקף.
הכרעת הרמב"ם
אמנם הכרעת הרמב"ם (פרק ט' מהלכות גירושין הלכה י"ז י"ח) שאם הגט ניתן בהתניה
שהוא יהיה תקף רק אם הבעל ימות מחולי זה ,הגט בטל ,אבל אם התנאי היה שהגט יהיה
תקף רק אם הבעל לא יתרפא מהמחלה ,בזה פסק הרמב"ם (הלכה י"ח) שהגט בספק.
בשיטת הרמב"ם נאמרו שני ביאורים ,ביאורו של הרא"ש (גיטין פרק ו' סימן ד') ,וביאור
הר"ן (גיטין דף ל"ה עמוד א' מדפי הרי"ף) והמגיד משנה (פרק ט' מהלכות גירושין הלכה
י"ז) ,לביאור הרא"ש יש ראיה מדברי הרמב"ם (הלכה י"ז) שיש טענת אונס גם כאשר לולא
האונס היה התנאי מתקיים ,ואילו לביאור הר"ן והמגיד משנה יש ראיה מהרמב"ם (בהלכה
י"ח) שאין טענת אונס אלא אם כן ברור שלולא האונס התנאי לא היה מתקיים.
ביאור הרא"ש
הרא"ש (גיטין פרק ו' סימן ד') פירש שהרמב"ם בפסיקתו הלכה למעשה חש לשני
התלמודים ,ולכן אם הגט ניתן בהתניה שהוא יהיה תקף רק אם הבעל ימות מחולי זה ,בזה
הרי לירושלמי הגט בטל בגלל שלא נכלל בהתניה שהגט יהיה תקף אלא אם הבעל ימות
מחמת המחלה ולא מנסיבות אחרות ,אך גם אם נסבור כבבלי שנכלל בהתניה שהגט יהיה
תקף גם אם הבעל ימות מסיבות אחרות ,אך מאחר והוא מת בגלל מאורע יוצא דופן לכן הגט
בטל ,וכסברת הבבלי שיש טענת אונס כנגד הגט ,אבל כאשר התנאי היה שהגט יהיה תקף
רק אם הבעל לא יתרפא מהמחלה ,בזה פסק הרמב"ם (הלכה י"ח) שהגט בספק כי למרות
שהבבלי סובר שיש טענת אונס כנגד הגט כי בשעת ההתניה הבעל לא העלה על דעתו
שהוא ימות מיתה משונה ,אך מאחר ולשיטת הירושלמי (גיטין פרק ז' הלכה ד') הגט תקף ,כי
הירושלמי סבור שהסכימה דעתו של הבעל שבכל אופן שהוא לא יעמוד מהחולי הגט יהיה
