Page 393 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫גצש‬ ‫משה‬ ‫'ו גריש ‪ -‬רעש תילענ‬ ‫מתנת‬

‫הקושיא על הפני יהושע מדברי תלמידי רבינו יונה (שטה מקובצת כתובות דף ב' עמוד ב')‬
‫ומדברי הרמב"ם (פרק י"א מהלכות מכירה הלכה י"ג י"ד)‪ ,‬והשולחן ערוך (חושן משפט‬

‫סימן כ"א)‪.‬‬

‫שמעון לעומת שאול‬

‫בסיום עלה ה' הצגנו דילמה שלכאורה הינה דומה למקרה עמו פתחנו את העלה‪ ,‬אך לאור‬
‫המתחדש בעלה זה נבין שהמסקנה בשתי המקרים תהיה שונה‪.‬‬

‫שמעון הסתבך עם חוב כספי גדול‪ ,‬בלית ברירה הוא החליט למכור ליששכר את שעון‬
‫הזהב שקיבל מחותנו ז"ל בהיותו חתן‪ ,‬אך מאחר ושמעון קיוה שבקרוב הוא ישיג את הכסף‬
‫ובמקרה זה הוא ירצה שהשעון שכה יקר לליבו ישאר אצלו‪ ,‬לכן הוא סייג את המכירה עם‬
‫תנאי שבאם תוך חודש הוא יחזיר ללוקח את הכסף המכירה תתבטל‪[ ,‬ושם בהערה דנו לגבי‬
‫איסור ריבית במכירה מסוג זה]‪ ,‬אכן בסיעתא דשמיא שמעון הצליח להשיג את הכסף והוא‬
‫שם את פעמיו לעבר ביתו של יששכר‪ ,‬במדרגות הוא מעד ואיבד את ההכרה‪ ,‬הוא פונה‬
‫לבית החולים ובחסדי שמים לאחר כמה ימים הוא התעורר ושב לאיתנו‪ ,‬אך היה זה כבר‬

‫לאחר שחלף המועד להשבת הכסף‪...‬‬

‫יששכר טוען השעון שלי כי הרי לא קיימת את התנאי‪ ,‬לא החזרת לי את הכסף בזמן‪,‬‬
‫כנגדו טוען שמעון מעדתי במדרגות נאנסתי ולכן לא החזרתי את הכסף בזמן‪ ,‬וטענת אונס‬
‫מבטלת את המכירה‪ ,‬אך מנגד משיב יששכר הרי יתכן שאף לולא האונס שמעון לא היה‬
‫משיב לי את הכסף בזמן‪ ,‬ואם אכן לולא האונס שמעון לא היה משיב את הכסף אם כן למרות‬

‫ששמעון נאנס אך הרי לטענת האונס מצורף רצון‪ ,‬ובאופן כזה אין תוקף לטענת האונס‪.‬‬

‫המשוואה‬

‫בפתיחת העלה דנו אודות שאול ומנשה שחתמו על עיסקה למכירת יהלום‪ ,‬ושאול‬
‫הקונה לא עמד בהתחייבות והוא לא העביר את המקדמה עד הזמן שנקבע‪ ,‬בגין כך מנשה‬
‫רצה לבטל את העסקה‪ ,‬אלא ששאול טען שהוא היה אנוס‪ ,‬אך מנגד אין כל הוכחה שלולא‬
‫האונס הוא אכן היה עומד בהתחייבות‪ ,‬לכאורה הטענות של שמעון ויששכר זהות לטיעונים‬
‫של שאול ומנשה‪ ,‬בשני המקרים הם לא עמדו בלוח הזמנים בגלל אונס‪ ,‬מנגד אין הוכחה‬
‫חותכת שרק האונס היה הגורם לאי ישום התנאי‪ ,‬כך שלסוברים שגם כאשר מצטרף לאונס‬
‫רצון יש טענת אונס ממילא מאחר ובמקרה של שמעון ויששכר היה לשמעון המוכר טענת‬
‫אונס‪ ,‬לכן המכירה תהיה מבוטלת והשעון יוחזר לשמעון‪ ,‬ומאידך במקרה של שאול ומנשה‬
‫מאחר ולשאול הקונה היה טענת אונס ממילא המכירה תהיה קימת ושאול יקבל את‬
‫היהלום‪ ,‬ואילו לשיטת הפני יהושע וההפלאה שאין טענת אונס כל עוד לא התברר בודאות‬
‫שלולא האונס הוא היה מישם את התנאי‪ ,‬ממילא מאחר ואין הוכחה ברורה שלולא האונס‬