Page 394 - מתנת משה חלק ה - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪ -‬רעש תילענ‬ ‫מתנת‬ ‫דצש‬

‫היה שאול מעביר למנשה את הכסף אם כן מכירת היהלום התבטלה‪ ,‬ומאידך מאחר ואין‬
‫הוכחה חותכת שלולא האונס היה שמעון מחזיר את הכסף ללקוח ממילא מכירת השעון‬

‫לא תתבטל‪.‬‬

‫החילוק‬

‫אלא שלמבואר שכשיש למרא קמא טענת ברי הוא יכול להוציא את הממון מיד המוחזק‪,‬‬
‫אם המוחזק אינו טוען אלא רק שמא‪ ,‬ממילא יהיה בזה חילוק בין שמעון לשאול‪.‬‬

‫שמעון הינו המרא קמא של השעון כי הרי אין עוררין על כך שמעת ששמעון קיבל את‬
‫השעון מחמיו עד שהוא מכר את השעון ליששכר השעון היה שלו‪ ,‬ושמעון הרי טוען בברור‬
‫בטענת ברי שרק האונס מנע ממנו להשיב את הכסף ליששכר‪ ,‬וכאשר המרא קמא טוען ברי‬
‫יש כח לטענתו להוציא את הממון מהמוחזק‪ ,‬ולכן יששכר יאלץ להשיב לשמעון את השעון‪.‬‬

‫לעומתו שאול אינו המרא קמא של היהלום‪ ,‬רק עתה הוא מעוניין לרכוש אותו‪ ,‬אדרבה‬
‫המרא קמא זה מנשה שהיהלום היה שלו עד המכירה‪ ,‬ולכן אף ששאול ברי ומנשה שמא‪ ,‬אך‬
‫כיון ששאול אינו המרא קמא בכגון זאת אין כח לטענת ברי להוציא את היהלום מיד מנשה‬

‫שהינו מוחזק ביהלום‪.‬‬

‫מיתה משונה‬ ‫עלה ו'‬

‫בעלה ו' הארכנו בביאור הסוגיא בגיטין (דף ע"ג עמוד א')‪ ,‬מסוגיא זו דלו האחרונים‬
‫ראיה לנידון האם טענת אונס תקפה רק כאשר ברור שלולא האונס התנאי היה מתקיים‪,‬‬
‫הפלא הוא שהפני יהושע (כתובות דף ב' עמוד ב') הוכיח מסוגיא זו כשיטתו [שהתבארה‬
‫בארוכה בעלה ג'] שטענת אונס תקפה רק אם ברור שלולא האונס התנאי לא היה מתקיים‪,‬‬
‫ואילו החלקת יואב (דיני אונס ענף ב') הוכיח מהסוגיא כשיטת האחרונים החולקים על הפני‬

‫יהושע וסבורים שיש טענת אונס גם אם לולא האונס היה מתקיים התנאי‪.‬‬

‫כשלושה חודשים לאחר שראובן ופסיה נישאו התגלה אצל‬
‫ראובן מחלה ממארת‪ ,‬הרופאים העריכו שימיו של ראובן ספורים‪,‬‬
‫כך שיתכן מאד שבקרוב פסיה תהיה אלמנה‪ ,‬ומכיון שלראובן ופסיה‬
‫אין ילדים‪ ,‬אם כן פסיה תזדקק לחליצה‪ ,‬והיחיד שיוכל לחלוץ לה‬
‫הוא דן אחיו של ראובן שהוא עתה רק בן ארבע‪ ,‬כך שחישוב פשוט‬