Page 315 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 315

‫מתנת גורלה משה וטש‬

‫תחילה‪ ,‬ומארגני ההגרלה אינם יודעים מלכתחילה‬                     ‫ההקנאה‬
                 ‫כמה אנשים יקנו כרטיסי הגרלה‪.‬‬
                                                 ‫אלא שגישה זו אפשרית רק במקרה שבעת‬
‫וצריך לומר שמארגני ההגרלה מקנים לרוכש‬            ‫מכירת הכרטיסים כבר רכשו עורכי ההגרלה את‬
‫הראשון את כל הפרס אך בתנאי שהוא יתחלק שווה‬       ‫הפרס‪ ,‬כי אם הם עדיין לא רכשו את הזכיה‪ ,‬אם כן‬
‫בשווה עם שאר הרוכשים‪ ,‬וכאשר עוד אדם רכש‬
‫כרטיס אזי הראשון מקנה לו חצי מהפרס על דעת‬             ‫כיצד הם מקנים חלק בפרס שעדיין לא נרכש‪.‬‬
‫כן שהוא יקנה חלק שווה בשווה לשאר הרוכשים‪,‬‬
‫וכן הלאה כאשר כל רוכש משתתף שווה בשווה עם‬        ‫ומלבד זאת גישה זאת הינה מאד תמוהה‬
‫אלו שרכשו לפניו‪ ,‬על מנת שגם הוא יקמץ מחלקו‬       ‫מכמה סיבות‪ ,‬ראשית צריך להבין באיזה קנין רכשו‬
‫וייעשה גם כן שותף שווה בשווה עם הרוכשים‬          ‫משתתפי ההגרלה את הפרס‪ ,‬כי אי אפשר לומר‬
‫אחריו‪ ,‬עד שבסופו של דבר בשעת ההגרלה יש לכל‬       ‫שהם זכו בזה באמצעות התשלום מדין קנין כסף‪,‬‬
                                                 ‫כי הרי קנין כסף לא קונה מטלטלים‪ ,‬ורק באמצעות‬
 ‫הרוכשים חלק שווה בפרס‪ ,‬וכמובן שכל זה דוחק‪.‬‬      ‫קנין משיכה ניתן לרכוש מטלטלים‪ ,‬והרי לא היה‬
                                                 ‫לרוכשים שום מגע פיזי עם הפרס‪ ,‬כך שלא ניתן‬
     ‫שותפות בפחות משווה פרוטה‬                    ‫לומר שהם עשו בפרס קנין משיכה‪[ ,‬וכבר התקשה‬
                                                 ‫בזה העמודי אש עצמו שם בסוף דבריו]‪ ,‬אמנם יתכן‬
‫בעייתיות נוספת קיימת בפרוצדורה הזאת‪ ,‬כי‬          ‫שמאחר וכך המנהג לעשות‪ ,‬אם כן הרי זה כקנין‬
‫באם הפצת כרטיסי הגרלה תנחל הצלחה‪ ,‬עלול‬           ‫סיטומתא שיש לו תוקף משפטי מכיון שכך הוא‬
‫להיווצר מצב שהכמות של הכרטיסים שנרכשו‬
‫תחרוג מכמות האנשים שיכולים להיות שותפים‬                                           ‫מנהג המדינה‪.‬‬
‫בבעלות על הפרס‪ ,‬כי אין אפשרות להיות שותפים‬
‫בחפץ כאשר חלקו של כל שותף אינו שווה פרוטה‪.‬‬                  ‫תהליך הרכישה‬

‫וכמבואר כן בסוכה (דף כ"ז עמוד ב') "תניא ר'‬       ‫כמו כן יש לעיין לשיטת העמודי אש כיצד‬
‫אליעזר אומר כשם שאין אדם יוצא ידי חובתו ביום‬     ‫מתבצע תהליך הרכישה‪ ,‬כי אמנם במקרה שמדובר‬
‫טוב הראשון של חג בלולבו של חבירו‪ ,‬דכתיב (ויקרא‬   ‫במכירה סגורה לקבוצת אנשים שרק הם משתתפים‬
‫כ"ג מ') 'ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות‬  ‫בגורל‪ ,‬אז ניתן לומר שכל אחד ממשתפי ההגרלה‬
‫תמרים' ‪ -‬משלכם‪ ,‬כך אין אדם יוצא ידי חובתו‬        ‫זכה בשעת קניית הכרטיס באחוזים מסוימים‬
‫בסוכתו של חבירו‪ ,‬דכתיב 'חג הסוכות תעשה לך‬        ‫מהפרס‪ ,‬וכגון אם מאה איש משתתפים בגורל‪,‬‬
‫שבעת ימים' ‪ -‬משלך‪ ,‬וחכמים אומרים אף על פי‬        ‫אם כן ניתן לומר שכל רוכש כרטיס זכה באחוז‬
‫שאמרו אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון‬     ‫מהפרס‪ ,‬אבל בהגרלות המצויות כשמתחילים‬
‫בלולבו של חבירו‪ ,‬אבל יוצא ידי חובתו בסוכתו של‬    ‫למכור את הכרטיסים הרי לא יודעים כמה אנשים‬
‫חבירו‪[ ,‬ההלכה היא שבכדי לצאת ידי חובת מצות‬       ‫יקנו כרטיסים‪ ,‬ואם כן כיצד ידעו מארגני ההגרלה‬
‫ארבעת המינים‪ ,‬הם צריכים להיות של הנוטלם‪ ,‬ואי‬     ‫בשעת מכירת הכרטיסים כמה אחוזים מהפרס‬
‫אפשר לצאת ידי חובת המצווה בארבעת המינים‬          ‫להקנות לכל רוכש‪ ,‬בכדי שהתוצאה הסופית תהיה‬
‫של אחר‪ ,‬אלא אם כן הוא הקנה לו את ארבעת‬           ‫שבסיום מכירת הכרטיסים יהיה חלק שווה בשווה‬
                                                 ‫לכל רוכשי הכרטיסים‪ ,‬והרי סוף מעשה במחשבה‬
   310   311   312   313   314   315   316   317   318   319   320