Page 315 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 315
מתנת גורלה משה וטש
תחילה ,ומארגני ההגרלה אינם יודעים מלכתחילה ההקנאה
כמה אנשים יקנו כרטיסי הגרלה.
אלא שגישה זו אפשרית רק במקרה שבעת
וצריך לומר שמארגני ההגרלה מקנים לרוכש מכירת הכרטיסים כבר רכשו עורכי ההגרלה את
הראשון את כל הפרס אך בתנאי שהוא יתחלק שווה הפרס ,כי אם הם עדיין לא רכשו את הזכיה ,אם כן
בשווה עם שאר הרוכשים ,וכאשר עוד אדם רכש
כרטיס אזי הראשון מקנה לו חצי מהפרס על דעת כיצד הם מקנים חלק בפרס שעדיין לא נרכש.
כן שהוא יקנה חלק שווה בשווה לשאר הרוכשים,
וכן הלאה כאשר כל רוכש משתתף שווה בשווה עם ומלבד זאת גישה זאת הינה מאד תמוהה
אלו שרכשו לפניו ,על מנת שגם הוא יקמץ מחלקו מכמה סיבות ,ראשית צריך להבין באיזה קנין רכשו
וייעשה גם כן שותף שווה בשווה עם הרוכשים משתתפי ההגרלה את הפרס ,כי אי אפשר לומר
אחריו ,עד שבסופו של דבר בשעת ההגרלה יש לכל שהם זכו בזה באמצעות התשלום מדין קנין כסף,
כי הרי קנין כסף לא קונה מטלטלים ,ורק באמצעות
הרוכשים חלק שווה בפרס ,וכמובן שכל זה דוחק. קנין משיכה ניתן לרכוש מטלטלים ,והרי לא היה
לרוכשים שום מגע פיזי עם הפרס ,כך שלא ניתן
שותפות בפחות משווה פרוטה לומר שהם עשו בפרס קנין משיכה[ ,וכבר התקשה
בזה העמודי אש עצמו שם בסוף דבריו] ,אמנם יתכן
בעייתיות נוספת קיימת בפרוצדורה הזאת ,כי שמאחר וכך המנהג לעשות ,אם כן הרי זה כקנין
באם הפצת כרטיסי הגרלה תנחל הצלחה ,עלול סיטומתא שיש לו תוקף משפטי מכיון שכך הוא
להיווצר מצב שהכמות של הכרטיסים שנרכשו
תחרוג מכמות האנשים שיכולים להיות שותפים מנהג המדינה.
בבעלות על הפרס ,כי אין אפשרות להיות שותפים
בחפץ כאשר חלקו של כל שותף אינו שווה פרוטה. תהליך הרכישה
וכמבואר כן בסוכה (דף כ"ז עמוד ב') "תניא ר' כמו כן יש לעיין לשיטת העמודי אש כיצד
אליעזר אומר כשם שאין אדם יוצא ידי חובתו ביום מתבצע תהליך הרכישה ,כי אמנם במקרה שמדובר
טוב הראשון של חג בלולבו של חבירו ,דכתיב (ויקרא במכירה סגורה לקבוצת אנשים שרק הם משתתפים
כ"ג מ') 'ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות בגורל ,אז ניתן לומר שכל אחד ממשתפי ההגרלה
תמרים' -משלכם ,כך אין אדם יוצא ידי חובתו זכה בשעת קניית הכרטיס באחוזים מסוימים
בסוכתו של חבירו ,דכתיב 'חג הסוכות תעשה לך מהפרס ,וכגון אם מאה איש משתתפים בגורל,
שבעת ימים' -משלך ,וחכמים אומרים אף על פי אם כן ניתן לומר שכל רוכש כרטיס זכה באחוז
שאמרו אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון מהפרס ,אבל בהגרלות המצויות כשמתחילים
בלולבו של חבירו ,אבל יוצא ידי חובתו בסוכתו של למכור את הכרטיסים הרי לא יודעים כמה אנשים
חבירו[ ,ההלכה היא שבכדי לצאת ידי חובת מצות יקנו כרטיסים ,ואם כן כיצד ידעו מארגני ההגרלה
ארבעת המינים ,הם צריכים להיות של הנוטלם ,ואי בשעת מכירת הכרטיסים כמה אחוזים מהפרס
אפשר לצאת ידי חובת המצווה בארבעת המינים להקנות לכל רוכש ,בכדי שהתוצאה הסופית תהיה
של אחר ,אלא אם כן הוא הקנה לו את ארבעת שבסיום מכירת הכרטיסים יהיה חלק שווה בשווה
לכל רוכשי הכרטיסים ,והרי סוף מעשה במחשבה