Page 310 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 310

‫משה‬  ‫'ט גירש ‪ -‬נספח‬                               ‫מתנת‬  ‫שי‬

                   ‫נספח עיוני‪:‬‬

‫האם המסקנה של שריג ח' משתלבת עם המסקנה של שריג ט'?‬

   ‫הזכויות הממוניות של רוכשי הכרטיסים‬

‫בשריג ח' הארכנו לדון האם יש למארגני ההגרלות התחייבות משפטית על‬
‫עריכת הגורל‪ ,‬ומסקנת הדברים היתה שאין כל תוקף משפטי להתחייבות של‬
‫מארגני ההגרלה‪ ,‬ועל פי דין תורה לא ניתן לחייב אותם לערוך את ההגרלה‪ ,‬ואילו‬
‫בשריג ט' הובאו דברי האחרונים שדנו בארוכה האם רוכשי הכרטיסים יכולים‬
‫למכור לזולת את הזכויות הממוניות שלהם‪ ,‬ולכאורה הדברים סותרים זה לזה‪,‬‬
‫כי הרי באם אין למארגני ההגרלה חיוב לערוך את ההגרלה‪ ,‬אם כן גם לרוכשי‬
‫הכרטיסים אין זכויות ממוניות‪ ,‬והיאך יתכן לדון כיצד מוכרים את הזכויות‬

            ‫הממוניות של רוכשי הכרטיסים‪ ,‬כאשר כלל אין להם זכויות ממוניות‪.‬‬

‫ובכדי שיתאפשר לנו לירד לעומקם של דברים‪ ,‬נחזור בקצרה על המסקנות‬
                                             ‫שהעלנו בזה לעיל (שריג ח' סוף עלה א')‪.‬‬

‫אך יש הסבורים שגם התחייבות לביצוע פעולה‬                    ‫קנין דברים וקנין אתן‬
‫הינה דבר ממשי‪ ,‬וזאת מחמת שהמתחייב משעבד‬
‫את עצמו לפעול עבור הזולת‪ ,‬ולשיטתם קנין‬            ‫מפורש בגמרא בבא בתרא (דף ג' עמוד א') ששותף‬
‫דברים הינו רק באופן שאין בקנין התחייבות ישירה‬     ‫שמתחייב לפרק את השותפות‪ ,‬התחייבותו אינה‬
‫לזולת‪ ,‬אלא שיש לשני הנאה כתוצאה ממימוש‬            ‫ברת תוקף משפטי‪ ,‬והרי זה 'קנין דברים'‪ ,‬וכן נפסק‬
‫ההתחייבות‪ ,‬וכגון ההתחייבות לפרק את השותפות‪,‬‬
‫שאינה התחייבות להעניק לשני דבר מה‪ ,‬אלא כל‬                   ‫בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קנ"ז סעיף ב')‪.‬‬
‫שותף נוטל את חלקו‪ ,‬ורק כתוצאה מזה יש תועלת‬
‫לשותף‪ ,‬ולכן התחייבות זאת הינה בכלל קנין דברים‪,‬‬    ‫ויש ב' שיטות בראשונים מה נכלל במושג 'קנין‬
‫[כן פירש את שיטתם בשיעורי רבי שמואל בבא‬           ‫דברים'‪ ,‬יש הסבורים שכל התחייבות שאינה על‬
‫בתרא דף ג' עמוד א']‪ ,‬ולשיטות אלו התחייבות‬         ‫דבר ממשי‪ ,‬אלא היא רק התחייבות לביצוע פעולה‬
‫להעניק מתנה לזולת הינה ברת תוקף ואינה בכלל‬        ‫בעבור השני‪ ,‬כדוגמת ההתחייבות לחלוק‪ ,‬הרי זה‬
‫קנין דברים‪ ,‬ולכן 'קנין אתן' [המתחייב באמצעות‬      ‫בכלל קנין דברים‪ ,‬ולשיטה זו גם התחייבות להעניק‬
                                                  ‫מתנה לזולת הרי היא בכלל קנין דברים‪ ,‬ואם כן‬
        ‫קנין להעניק מתנה לחבר]‪ ,‬הינו קנין מחייב‪.‬‬  ‫'קנין אתן' [שהינו קנין על התחייבות להעניק מתנה‬

                                                                              ‫לחבר]‪ ,‬אינו מחייב‪.‬‬
   305   306   307   308   309   310   311   312   313   314   315