Page 309 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 309

‫מתנת גורלה משה שט‬

‫ומטעם זה לדעת הבית שלמה והבאר משה מכירת הכרטיס מזה לזה הוא‬
‫בכלל דבר שלא בא לעולם‪ ,‬וזאת מכיון שטרום ההגרלה הזכיה בגורל הינה דבר‬
‫שלא בא לעולם‪ ,‬אבל לדעת הערוך השולחן אין צורך למכור את הזכיה בגורל‪,‬‬
‫אלא די בזה שהינו מוכר את כרטיס ההגרלה‪ ,‬כך שבעת ההגרלה הכרטיס נמצא‬
‫אצל הקונה‪ ,‬ואם המספרים שעל גבי הכרטיס שרכש יעלו בגורל‪ ,‬ממילא הוא יהיה‬

                     ‫הזוכה‪ ,‬כך שמכירת הכרטיס אינה בכלל דבר שלא בא לעולם‪.‬‬

                   ‫ועל פי זה הסקנו‪:‬‬

‫א	‪ .‬יוסף מכר לשמעון כרטיס שרכש בפיס‪ ,‬והכרטיס זכה ב‪ 3 -‬מיליון שקלים‪,‬‬
‫לדעת הערוך השולחן המכירה חלה ולכן שמעון הוא הזוכה‪ ,‬ואילו לדעת‬
‫הבית שלמה המכירה לא חלה מכיון שהיא בכלל דבר שלא בא לעולם‪,‬‬
‫והזכיה שייכת ליוסף‪[ ,‬ויעוין לעיל עלה ד' מה שדנו בזה בשיטת הבאר‬

                                                                        ‫משה]‪.‬‬

‫ב‪ 	.‬חיים מצא כרטיס הגרלה והכרטיס זכה בפמוטים‪ ,‬לדעת הערוך השולחן‬
‫הפמוטים של חיים‪ ,‬מכיון שהוא מחזיק בכרטיס‪ ,‬ואילו לדעת הבית שלמה‬
‫והבאר משה הפמוטים הם של רוכש הכרטיס‪ .‬אמנם יתכן שבהגרלות מסוג‬
‫זה מאחר והן נועדו להעניק תמריץ לתורמים למוסד‪ ,‬אם כן לכל הדעות רק‬
‫לרוכשי הכרטיסים שתרמו מהונם למוסד ישנה עילה להיות שותף בהגרלה‪.‬‬

‫ג‪ 	.‬ר' יצחק הרים את כרטיס ההגרלה של ר' יוסף שלמה מהפח לאחר שכבר‬
‫נערכה ההגרלה‪ ,‬ולכן אין כל סיבה שהוא יעשה הזוכה בגורל‪ ,‬כי הרי בזמן‬

                    ‫ההגרלה הכרטיס לא היה שלו‪ ,‬אלא של ר' יוסף שלמה‪.‬‬

‫ד	‪ .‬לכל הדעות שאולי שגנב את הכרטיס של דן‪ ,‬לא היה זכאי לקבל את‬
‫המצלמה שהעניקה לו הנהלת בית הספר‪ ,‬ועליו להחזירה להנהלת בית‬

                                       ‫הספר‪ ,‬שעליה להעניק את הפרס לדן‪.‬‬
   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313   314