Page 277 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת גורלה משה רעז‬

‫העדים לא זכה המקבל"‪ ,‬והוסיף הרמ"א שאפילו אם‬ ‫הוי‪ ,‬נהדרו בהו‪[ ,‬כי אמנם הם התרצו על החלוקה אך‬
‫קנו מידו לא מועיל הקנין כי הרי זה קנין דברים‪ ,‬אך‬ ‫מדוע הם אינם יכולים לחזור בהם מהתחייבות]‪ ,‬א"ר‬
‫בסעיף ב' כתב השולחן ערוך "ויש אומרים שאם קנו‬ ‫אסי א"ר יוחנן שקנו מידן‪[ ,‬שעשו קנין והקנין מחייב‬
‫מידו‪ ,‬מהני לשון אתן"‪ ,‬הרי שנחלקו הפוסקים האם‬ ‫אותם לעמוד בדיבורם]‪ ,‬וכי קנו מידן מאי הוי‪[ ,‬מה‬
‫כאשר אדם התחייב ליתן לחברו מתנה זה בכלל קנין‬ ‫מועיל הקנין]‪ ,‬קנין דברים בעלמא הוא‪[ ,‬מאחר ואין‬
‫דברים‪ ,‬וקנין זה מכונה בספרי הפוסקים 'קנין אתן'‪,‬‬ ‫כאן הקנאת דבר שבחוש אפשר למשש אותו אלא‬
‫והמקור למחלוקת זו הוא ביד רמ"ה (בבא בתרא פרק‬ ‫יש כאן רק התחייבות לביצוע חלוקה‪ ,‬אם כן הרי זה‬
‫קנין דברים שהוא סוג קנין שאין לו תוקף משפטי]"‪.‬‬
‫ראשון סימן כ"ו)‪.‬‬
‫ולמדנו מדברי הגמרא שהמתחייב לחבירו לבצע‬
‫ומדברי הסוברים שמועיל קנין אתן מוכח‬ ‫עבורו דבר מה‪ ,‬אין תוקף משפטי להתחייבותו והוא‬
‫שישנה אפשרות ליתן תוקף משפטי גם לקנין‬ ‫יכול לחזור בו מזה‪ ,‬כי קנין יכול לחייב רק כאשר‬
‫שאינו חל על דברים ממשיים‪ ,‬כי הרי ההתחייבות‬ ‫מקנים דבר ממשי‪ ,‬אבל הבטחות ודיבורים לא‬
‫להעניק מתנה לחבר איננה התחייבות על דבר‬ ‫מקנים‪ ,‬ואין כל תוקף משפטי להתחייבויות מסוג זה‪,‬‬
‫ממשי‪ ,‬ולמרות זאת הם סבורים שיש תוקף הלכתי‬ ‫וכן נפסק בשולחן ערוך חושן משפט (סימן קנ"ז סעיף ב')‬
‫לקנין אתן‪ ,‬וביאור שיטתם היא שהם סבורים שניתן‬ ‫"מקום שאין בו דין חלוקה שרצו שותפין לחלקו‪ ,‬אף‬
‫לשעבד שיעבוד הגוף לחבר‪ ,‬כעין ההתחייבויות‬ ‫על גב שקנו מידם‪ ,‬כל אחד מהם יכול לחזור בו‪ ,‬שזה‬
‫של עבד ופועל וכדומה‪ ,‬ולכן יש תוכן ממשי גם‬
‫בהתחייבות להעניק מתנה לחבר‪ ,‬והיינו שהמתחייב‬ ‫קנין דברים הוא"‪.‬‬
‫משתעבד באמצעות הקנין להעניק לחבר מתנה‪[ ,‬כן‬
‫ביאר הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל‪ ,‬משנת רבי אהרן‬ ‫והוא הדין גם לענין התחייבותם של מארגני‬
‫הלכות שכנים סימן א' אות ה'‪ ,‬ועיין היטב בכתב‬ ‫ההגרלה לעשות גורל‪ ,‬שאין זה אלא קנין דברים‪ ,‬כי‬
‫הרי הם לא הקנו שום דבר ממשי לרוכשי הכרטיסים‪,‬‬
‫סופר גיטין דף מ' עמוד ב' ד"ה וחכמים]‪.‬‬ ‫אלא הם רק התחייבו על עריכת ההגרלה‪ ,‬והתחייבות‬
‫לביצוע פעולה הינה קנין דברים‪ ,‬שנפסק להלכה‬
‫ומאחר והתחייבות לערוך הגרלה דומה‬
‫להתחייבות לתת מתנה לחבר‪ ,‬אם כן יתכן ואין זה‬ ‫שאין לקנין כזה תוקף משפטי‪.‬‬
‫בכלל קנין דברים‪ ,‬כי הרי ישנם ראשונים הסבורים‬
‫שהמתחייב להעניק לחברו מתנה אין זה בכלל קנין‬ ‫האם מועיל "קנין אתן"?‬

‫דברים‪ ,‬ויש להתחייבות זאת תוקף משפטי‪.‬‬ ‫אמנם לפי זה היה צריך להיות הדין שאם אחד‬
‫מתחייב ליתן לחברו מתנה‪ ,‬שלא יחול הקנין מכיון‬
‫שלך אתה נוטל‬ ‫שאין זה אלא קנין דברים‪ ,‬שהרי הוא לא הקנה לו‬
‫שום דבר ממשי‪ ,‬אלא רק התחייב ליתן לו מתנה‪,‬‬
‫אלא שצריך להבין לשיטות הסוברות שקנין‬ ‫אך בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רמ"ה) הביא בזה‬
‫אתן מחייב ואינו בכלל קנין דברים‪ ,‬אם כן מדוע‬ ‫מחלוקת‪ ,‬שבסעיף א' פסק השולחן ערוך "אבל אם‬
‫הגמרא בבבא בתרא (דף ג' עמוד א') טוענת ששותף‬ ‫כתב בשטר אתננו לו‪[ ,‬כלומר שהוא התחייב בשטר‬
‫שהתחייב לחברו לפרק את השותפות‪ ,‬יכול לחזור‬ ‫לתת קרקע מסוימת לחברו]‪ ,‬אף על פי שהעידו עליו‬
‫בו מהתחייבותו אפילו אם הוא עשה על כך קנין‪ ,‬כי‬