Page 21 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת הלצהה משה כא‬

‫ואכן עלינו להתבונן בנידון זה‪ ,‬כגון שגויים צרים על איזה עיר‪ ,‬ודורשים שימסרו בידם‬
‫אנשים מתוך הציבור שהם יהרגום‪ ,‬ובכך ינצלו שאר הנצורים‪ ,‬ואם לא יביאו את אותם יחידים‬
‫או אפילו יחיד ‪ -‬הם יהרגו את כולם‪ .‬לכאורה‪ ,‬במחשבה ראשונה‪ ,‬אין כאן ספק; הרי אותו יחיד‬
‫או יחידים בכל מקרה יהרגו‪ ,‬אם כן למה שלא יצילו במותם את שאר הציבור‪ ,‬וכי איזה הגיון‬

‫הוא לומר שכולם יהרגו?‬

‫רק את אותו הזמן עד שהאויבים יבצעו את זממם‬ ‫אך הבה ונשמע דעת תורה‪:‬‬
‫ויהרגו את כולם ‪ -‬והוא בכללם‪.‬‬
‫כתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פרק ה' הלכה‬
‫חיי עולם מול חיי שעה‬ ‫ה') "אם אמרו להם עובדי כוכבים‪ :‬תנו לנו אחד מכם‬
‫ונהרגנו‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬נהרוג כולכם‪ ,‬יהרגו כולם ואל‬
‫בגמרא עבודה זרה דף כ"ז עמוד ב' יש דיון אם‬ ‫ימסרו להם נפש אחת מישראל‪ ,‬ואם יחדוהו להם‬
‫מותר ללכת לרופא עכו"ם כדי להתרפאות ממנו‪,‬‬ ‫ואמרו תנו לנו פלוני או נהרוג את כולכם‪ ,‬אם היה‬
‫הנידון הוא אם חוששים שמא הרופא יבחר לקצר‬ ‫מחוייב מיתה כשבע בן בכרי יתנו אותו להם‪ ,‬ואין‬
‫את חיי הפציינט או שיטפל בו כיאות‪ .‬אמר רבא א''ר‬ ‫מורין להם כן לכתחלה‪ ,‬ואם אינו חייב מיתה יהרגו‬
‫יוחנן ואמרי לה אמר רב חסדא אמר ר' יוחנן ספק‬ ‫כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל"‪ ,‬ומקורו‬
‫חי ספק מת אין מתרפאין מהן‪ ,‬ודאי מת מתרפאין‬
‫מהן‪[ ,‬פירש רש"י‪ :‬ספק חי ספק מת‪ .‬חולי שאם לא‬ ‫של הרמב"ם הוא מהירושלמי תרומות סוף פ"ח‪.‬‬
‫ירפאנו רופא‪ ,‬ספק יחיה ספק ימות‪ ,‬אין מתרפאין‬
‫מהן‪ ,‬דעובד כוכבים ודאי קטיל ליה ומוטב שיניח‬ ‫אם כן ההלכה היא שאם אמרו להם סתם "תנו לנו‬
‫אולי יחיה‪ .‬ודאי מת מתרפאין‪ .‬היכא דידעינן שאם‬ ‫אחד מכם" אסור למסור להם אף אחד‪ ,‬ויהרגו כולם‬
‫לא ירפאנו ימות ואין כאן ישראל לרפאותו מתרפאין‬ ‫ולא ימסרו בידם! ורק אם אמרו "תנו לנו את פלוני‬
‫מהן‪ ,‬דעובד כוכבים מאי עביד ליה הא בלאו הכי‬ ‫ואם לא נהרוג את כולכם" אז יש לחלק; אם הלה חייב‬
‫מיית‪ ,‬ושמא ירפאנו העובד כוכבים]‪ .‬שואלת‬ ‫מיתה‪ ,‬מותר למוסרו בידם‪ ,‬אך אם אינו חייב מיתה‬
‫הגמרא‪ :‬מת ‪ -‬האיכא חיי שעה‪ ,‬לחיי שעה לא‬ ‫– גם במקרה כזה אסור למוסרו בידם והדין הוא‬
‫חיישינן‪[ ,‬מפרש רש"י‪ :‬חיי שעה‪ .‬שהעובד כוכבים‬
‫ממהר להמיתו ושמא יום או יומים יחיה]‪ .‬מוכיחה‬ ‫ש"יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל"!‬
‫הגמרא‪ :‬ומנא תימרא דלחיי שעה לא חיישינן דכתיב‬
‫(מלכים ב'‪ ,‬ז' ד')"אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר‬ ‫כלומר‪ ,‬הדין שיהרג ואל יעבור שנאמר על‬
‫ומתנו שם" והאיכא חיי שעה אלא לאו לחיי שעה‬ ‫עבירת שפיכות דמים‪ ,‬כולל גם מקרה של יחיד כנגד‬
‫לא חיישינן‪[ ,‬רש"י‪ :‬אם אמרנו נבוא העיר‪ .‬בארבעה‬ ‫רבים‪ ,‬והסיבה לכך כנראה היא משום שלא דנים‬
‫אנשים מצורעים כתיב; "אם אמרנו נבוא העיר‬ ‫בצורה כוללנית על כלל הציבור כנגד אותו יחיד‪,‬‬
‫והרעב בעיר ומתנו שם‪ ,‬ואם ישבנו פה ומתנו ועתה‬ ‫אלא "נפש תחת נפש"‪ ,‬וכל אחד ואחד מהציבור אין‬
‫לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחיונו ונחיה ואם‬
‫דמו סמוק ועדיף מאשר דמו של אותו אדם‪.‬‬

‫אלא שעדיין יש מקום לשאול‪ ,‬והרי סוף סוף‬
‫אותו אדם בכל מקרה יהרג‪ ,‬ולמה שלא נציל חיי‬
‫עולם של רבים בתמורה לחיי שעה של אותו יחיד‪,‬‬
‫שהרי הם ינצלו ויצאו ממות לחיים‪ ,‬ואילו הוא ירויח‬