Page 18 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫מתנת 'ב גירש‬ ‫יח‬

‫שריג ב'‬

‫עד כמה חיובו של הרופא‬
‫לרפאות?‬

‫חייב האדם לרפאות את חבירו‪ ,‬כשם שמחויב הוא בהשבת אבידה‪ ,‬ובאותם‬
‫הגדרים‪ ,‬וכן הוא לשון הרמב"ם בפירוש המשניות למסכת נדרים פרק ד' "המודר‬
‫הנאה מחבירו‪ ,‬מרפאו רפואת הנפש‪ ,‬רצונו לומר‪ ,‬לפי שהוא מצוה מן התורה‪ ,‬מצווה‬

‫הרופא לרפאות חולי ישראל וזה נכלל בפסוק "והשבותו לו" לרפאות לו את גופו"‪.‬‬

‫ונשאל מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל‪ :‬רופא שרואה שיש אחרים היכולים‬
‫לטפל בחולה בלעדיו‪ ,‬האם בכל זאת יש עליו מצוה לטפל בחולה? ותשובתו היתה;‬
‫שמדין "לא תעמוד על דם רעך" אין חיוב‪ ,‬כיון שיש אחרים היכולים לטפל בו‪ ,‬אולם‬
‫מדין השבת גופו הנלמד מהשבת ממונו‪ ,‬חייב הוא לטפל בו גם כאשר יש אחרים‬

‫היכולים לטפל בו‪.‬‬

‫אלא שבדין זה של השבת גופו יש מקרים שפטורים בהם כמו לגבי השבת ממון‬
‫חבירו‪ ,‬וכגון זקן ואינו לפי כבודו (עיין חכמת שלמה להגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל‪,‬‬
‫הנדפס בגליון השולחן ערוך‪ ,‬חושן משפט סימן תכ"ו)‪ ,‬ואף בנידון זה‪ ,‬במקום שיש‬
‫לו לרופא שעות מנוחה וכיוצא בזה‪ ,‬אין עליו חיוב באותו העת מדין השבת גופו‪ ,‬ורק‬

‫במקום שאין אחרים שיטפלו בו‪ ,‬חייב אז מדין "לא תעמוד על דם רעך"‪.‬‬