Page 15 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 15

‫מתנת הלצהה משה וט‬

‫הצלתה היא אמנם מקנה עצמה לו]‪ ,‬או דלמא מצי‬      ‫הוצרך‪ ,‬כלומר לברר דבר הלכה‪ ,‬ועל זה דנה הגמרא‬
‫אמרה ליה מדאורייתא חיובי מחייבת לאצולן [או‬                   ‫איזו שאלה התעוררה לו במלחמה‪.‬‬
‫שמכיון שמוטל היה עליו חובה מן התורה להצילה‬
‫אף בממון אין בזה הנאה לקידושין] תיקו"‪ ,‬ומבואר‬  ‫ופירש רב הונא שהגדישים בהם התחבאו‬
‫שמוטל מן התורה על כל אדם להציל חבירו אף‬        ‫הפלשתים היו של ישראל‪ ,‬והסתפק דוד האם‬
                                               ‫מותר לשרוף את הגדישים להצלת ישראל‪ ,‬או‬
  ‫בממונו‪ ,‬ומהו‪ ,‬איפוא‪ ,‬החילוק בין שתי הגמרות‪.‬‬  ‫שאין לו רשות לכך היות והם שייכים לישראל‬
                                               ‫וזה גזל‪ ,‬ונמצא שספיקו היה כלשון הגמרא "מהו‬
‫ומתרץ הראב"ד שרק האדם בעל הממון בעצמו‬          ‫להציל עצמו בממון חבירו"‪ ,‬אומרת הגמרא "שלחו‬
‫מחוייב להשתמש בממונו לצורך הצלה‪ ,‬או אם הוא‬     ‫ליה‪ :‬אסור להציל עצמו בממון חבירו‪ ,‬אבל אתה‬
‫עצמו נמצא במקום ההצלה‪ ,‬וגם זה בתנאי שלאחר‬      ‫מלך אתה [ומלך] פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין‬
‫מכן ישלמו לו על ההיזק שנעשה לו‪ ,‬מה‪-‬שאין‪-‬כן‬     ‫בידו"‪ ,‬אלא שלמעשה "לא אבה דוד לשתותם"‬
‫שלא בפניו אין רשות להשתמש בממון אחרים אף‬       ‫כלומר לא רצה להשתמש בהיתר המיוחד שהיה‬
‫לצורך הצלה‪ ,‬ומכיון שבעלי השדות בהם התחבאו‬
‫הפלשתים לא שהו שם בעת המלחמה‪ ,‬לכן פסקו‬                                              ‫לו כמלך‪.‬‬

     ‫לדוד שאין להשתמש בהם אף לצורך הצלה‪.‬‬       ‫והקשה הראב"ד (הובא בשיטה מקובצת בבא‬
                                               ‫קמא דף קי"ז עמוד ב')‪ ,‬דאם כן מבואר בגמרא‬
‫ועל פי המבואר בדברי הראב"ד האלו מטו‬            ‫בבא קמא שלאדם אחר שאינו מלך אסור להציל‬
‫בי מדרשא משמו של מרן הגאון רבי יוסף שלום‬       ‫נפש בממון חבירו‪ ,‬ואילו בגמרא קידושין דף ח'‬
‫אלישיב זצ"ל‪ ,‬שבמקרה של ההשתלה חייב‬             ‫עמוד ב' מובא "בעי רב מרי כלב רץ אחריה [אדם‬
‫המושתל להשיב לבעל הכליה את כלייתו הגנובה‪,‬‬      ‫שהציל אשה משיני כלב] מהו [האם יש בהנאה זו‬
‫שהרי חייו כעת הם בגזל‪ ,‬ואם אין היתר להציל את‬   ‫כדי שתתקדש לו]‪ ,‬בההוא הנאה דקא מצלה נפשה‬
‫חייו על חשבון ממון חבירו [אם לא משלם לו]‪ ,‬כל‬   ‫מיניה גמרה ומקניא ליה נפשה [האם בהנאה זו של‬

    ‫שכן שאסור לעשות כן על חשבון אברי חבירו‪.‬‬

                                          ‫להלן עיונים והרהורים בשולי הפסק‪:‬‬

‫א‪ 	.‬במקרה שמוכן לשלם לו האם יש לבעל הכליה זכות התנגדות היות וזה נעשה‬
                           ‫שלא ברשותו וזה נמצא בעין [או אולי אי"ז נקרא בעין]?‬

‫ב‪ 	.‬גם לולא זה‪ ,‬הרי כרגע מדובר לאחר שכבר הכליה היתה בחוץ [האם מדובר שנטלו‬
                       ‫ממנו בעל כרחו?] א"כ זה רק עסק ממוני ואין כאן כל‪-‬שכן‪.‬‬

‫ג	‪ .‬האם אין כאן הצלה לפנינו? והוא עצמו האם אינו מחוייב בכך? או שהיות ואיכות‬
‫החיים שלו נפגמה וכפי שנביא לקמן (שריג ג' עלה ג') מדברי הרדב"ז שאדם לא מחוייב‬
‫למסור איבר מגופו בכדי להציל את חבירו‪ ,‬לא נשתנה כלום גם אם לקחו ממנו כבר‬

                                                                          ‫את האיבר‪.‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20