Page 10 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 10
מתנת משה י
חלק ראשון -הצלת נפש
פתיחה
פקוח נפש דוחה כל התורה כולה חוץ מג' עבירות חמורות
התורה הקדושה "עץ חיים" היא ,וכל דיני התורה ,החמורים והקלים ,נדחים מפני
פיקוח נפש .מחזה נפוץ הוא לראות באמצעו של שבת קודש ,או אפילו בתוככי יום
הכיפורים ,יהודי-עבדקן שומר תורה ומצוות כשהוא נכנס במהירות לרכב ומסיע
חולה או יולדת לבית החולים .אין דבר העומד בפני פיקוח נפש .וגם לא בפני ספק
פיקוח נפש .התורה הקדושה מכרזת ואומרת (ויקרא י"ח ה') "אשר יעשה אותם האדם
וחי בהם" ודרש שמואל במסכת יומא דף פ"ה עמוד ב' "וחי בהם ולא שימות בהם".
אלא שכידוע גם לזה יש יוצאים מן הכלל .בגמרא במסכת סנהדרין דף ע"ד עמוד
א'" :א''ר יוחנן משום ר''ש בן יהוצדק נימנו וגמרו בעליית בית נתזה בלוד כל עבירות
שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג יעבור ואל יהרג ,חוץ מעבודת כוכבים
וגילוי עריות ושפיכות דמים" .והגמרא שם מפרשת מנין למדים דין זה.
יהרג ואל יהרוג
כאן נתמקד בנוגע לשפיכות דמים .בעצם מדובר במצב אבסורדי; מאיימים על
אדם שיהרוג את חבירו ואם לא -יהרגו אותו ,עליו לבחור בין שתי האפשרויות :להרוג
או ליהרג! כאן באה התורה ואומרת "יהרג ואל יעבור" ובמילים מקבילות "יהרג ואל
יהרוג" .ואכן זה גופא שמדובר במשוואה של הריגת נפש מישראל מחייב את המאויים
ליהרג ולא להרוג ,וכפי שהגמרא בסנהדרין שם מפרשת זאת:
רוצח גופיה מנלן [מנין שיהרג ואל יהרוג] ,סברא הוא ,דההוא דאתא לקמיה
דרבה ואמר ליה אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא ואי לא קטלינא לך
[יהודי אחד שאל את רבה; היות ואדוני המקום ציוה עליו שיהרוג את יהודי
פלוני – ואם לא הוא יהרג ,מה עליו לעשות] ,אמר ליה לקטלוך ולא תיקטול,
מי יימר דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי [רבה
אמר לו שיהרג ואל יהרוג ,כי מנין לו שדמו סמוק יותר משל חבירו] .וכמו
שמפרש רש"י" :מאי חזית דדמא דידך סומק טפי .מי יודע שיהא דמך חביב
ונאה ליוצרך יותר מדם חבירך ,הלכך אין כאן לומר "וחי בהם ולא שימות
