Page 12 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 12

‫בי מתנת פתיחה משה‬

‫בשולחן ערוך חושן משפט (סימן כ"ח סעיף א') לגבי ממון של השני "כל מי שיודע‬
‫עדות לחבירו חייב להעיד אם יתבענו שיעיד לו וכו'‪ ,‬ואם כבש עדותו פטור מדיני אדם‬
‫וחייב בדיני שמים"‪ ,‬ע"כ‪ .‬ובפתחי תשובה (סעיף קטן ד') הביא דברי השער משפט‬
‫שם (סעיף קטן ב') ועוד כמה פוסקים שכותבים שמקור דין זה הוא מהלאו של "לא‬
‫תעמוד על דם רעך"‪[ ,‬והחפץ חיים מביאו להלכה בהלכות רכילות כלל ט' אות א']‪,‬‬
‫ולכן גם אם הלה לא תבעו שיעיד בבי"ד מכל מקום אם יודע עדות לטובתו ואינו מעיד‬
‫עובר על הלאו הזה‪ .‬ונמצא שאם לא העיד עדות שיכול היה להעיד בבית דין ומשום‬

              ‫כך הבית דין חייבו אותו לשלם‪ ,‬הוא מחוייב לשלם לו לצאת ידי שמים‪.‬‬

‫ואם בהצלה בדיני ממונות הדין הוא שהוא מחוייב להעיד‪ ,‬ואם לא – לשלם‪ ,‬בדיני‬
‫נפשות שמשם לומדים את הדין הזה‪ ,‬בודאי שאם לא הציל הרי הוא נחשב כשותף‬

                                       ‫להריגתו ומיתתו של מי שהיה מחוייב בהצלתו‪.‬‬

‫שאלות בדיני הצלה למיניהם שכיחות מאוד בגוונים שונים של מקרים הדורשים‬
‫הכרעת ההלכה‪ ,‬וכגון; צורת טיפולו של הרופא בחולה כשהוא כבול לכללי הרפואה‬
‫ויש בידו להציל באופן אחר‪ ,‬העדפת סיכוי הצלת חיי עולם כנגד ספק איבוד של חיי‬
‫שעה‪ ,‬דיני קדימה בהצלה‪ ,‬ואם יש איזה מקום בהלכה למושג של "המתת [‪-‬רציחת]‬

                                                       ‫חסד" "תרומת איברים" וכדומה‪.‬‬

                                 ‫חיוב רודף‬

‫ואם אדם רואה שמאן‪-‬דהוא רודף אחר חבירו להורגו‪ ,‬מדיני הצלת הנרדף הוא‬
‫מחוייב להורגו‪ ,‬וכאן במקרה זה לא שייך לומר שנפש של ישראל חשובה בעיני‬

  ‫המקום‪ ,‬כי נפשו של הרודף הזה המחוייב מיתה איננה חשובה עכשיו לפני המקום‪.‬‬

‫אך בזה יש לדון‪ :‬במקרה שהרודף איננו רודף מרצון‪ ,‬אלא או שהוא עצמו מחוייב‬
‫לעשות כן ע"י אחר‪ ,‬או שהוא עושה זאת בלי דעת‪ ,‬האם גם במקרה כזה מותר להרוג‬

                                       ‫את הרודף ולהציל את הלה בנפשו של הרוצח?‬

         ‫שאלות הרות גורל‪ ,‬כאלו ואחרות‪ ,‬מתעוררות בכל מיני‬
         ‫מקרים ומאורעות שונים יצילנו ה'‪ .‬הבה ונלמד מעט‬
         ‫מסוגיות אלו‪ ,‬ויהי רצון שלא יהיו אלו שאלות מעשיות‬

                         ‫רק בגדר "דרוש וקבל שכר"‪.‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17