Page 17 - מתנת משה חלק ד - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 17
מתנת הלצהה משה יז
לחולים במחלה מסוכנת אשר תרופות אלו יצילום
ממות לחיים ,אלא שמדובר בכששים חולים.
במילים אחרות :חיי שעה של שש מאות איש ,מול חיי עולם של ששים
איש ,מה עדיף?
התרופות המצילות חיים ולא אותם שרק מאריכות בגמרא עבודה זרה דף כ"ז עמוד ב' יש דיון
חיים ,על אף שהם הרבים. אם מותר ללכת לרופא עכו"ם כדי להתרפאות
ממנו ,הנידון הוא אם חוששים שמא הרופא יבחר
אולם השמועה אומרת שכאשר הונחה שאלה לקצר את חיי הפציינט או שיטפל בו כיאות .אמר
זו על שולחנו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל פסק רבא א''ר יוחנן ואמרי לה אמר רב חסדא אמר ר'
להיפך ,ונימוקו עמו; מאחר וסל התרופות הוא לא יוחנן ספק חי ספק מת אין מתרפאין מהן ,ודאי מת
בכלל מצות צדקה -אשר בדין מצוות צדקה אכן יש מתרפאין מהן[ ,פירש רש"י :ספק חי ספק מת.
להעדיף פיקוח נפש של המיעוט על פני חיי שעה חולי שאם לא ירפאנו רופא ,ספק יחיה ספק ימות,
של רבים -אולם כספי משרד הבריאות הינם כספי אין מתרפאין מהן ,דעובד כוכבים ודאי קטיל ליה
כל הציבור ,וחברי הועדה המחליטים בנידון הם ומוטב שיניח אולי יחיה .ודאי מת מתרפאין .היכא
בעצם נציגים של כלל הציבור ,והוא כמו "ועד הבית" דידעינן שאם לא ירפאנו ימות ואין כאן ישראל
מאחר וכולם שותפים בו ,דהיינו אותם שמיועד לרפאותו מתרפאין מהן ,דעובד כוכבים מאי עביד
להם אותו הכסף לצרכם הרפואי ,וא"כ מאחר ויש ליה הא בלאו הכי מיית ,ושמא ירפאנו העובד
בכלל הנזקקים לכספים אלו שש מאות איש אשר כוכבים] .שואלת הגמרא :מת -האיכא חיי שעה,
צריכים זאת לחיי שעה ,וששים אשר צריכים זאת לחיי שעה לא חיישינן[ ,רש"י :חיי שעה .שהעובד
לחיי עולם ,צריך לילך אחרי הרוב ,מאחר ואין אדם כוכבים ממהר להמיתו ושמא יום או יומים יחיה].
יכול לקחת כסף השייך לשני בכדי להציל חייו אם מוכיחה הגמרא :ומנא תימרא דלחיי שעה לא
חיישינן דכתיב (מלכים ב' ,ז' ד') "אם אמרנו נבוא
לבסוף לא ישיבם לו. העיר והרעב בעיר ומתנו שם" והאיכא חיי שעה אלא
לאו לחיי שעה לא חיישינן[ ,רש"י :אם אמרנו נבוא
אלא שיש לדון בפרט זה שעדיפות חיי עולם העיר .בארבעה אנשים מצורעים כתיב; "אם אמרנו
הוא רק בעניני צדקה ,שהרי כפי שראינו בסוגיא נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ,ואם ישבנו פה
בעבודה זרה מדובר בקביעה כללית ,וגם הסברא ומתנו ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחיונו
נותנת כן ,והרי דין הוא שאין דוחין נפש מפני נפש ונחיה ואם ימיתנו ומתנו" .והאיכא חיי שעה .ומיתה
ואילו חיי שעה מול חיי עולם ודאי שהם נדחים .ויש מיד .לא חיישינן .הואיל וסופו למות כאן] ,עד כאן.
לומר שחיי שעה של אחד לא נדחים מפני חיי עולם
של השני וכפי שנתבאר בתשובת הנודע ביהודה, למדנו מהגמרא שחיי שעה לא חשובים כחיי
ולכן כספי ציבור שנועדו לחלוקה על פי הציבור ,יש עולם ,אם כן היה עלינו לכאורה להעדיף את
להעדיף לילך בהם אחר רוב הנצרכים.