Page 118 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 118
משה 'ט ףנע ' -א גשרי מתנת קיח
עת מלחמה האם לנסוע ולבסוף הוא ערך גורל הגר"א ועלה
בידו הפסוק "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך
כשהמשגיח של ישיבת מיר הגאון הצדיק רבי גם עלה" (בראשית מ"ד ד') ,והוא ראה בזה אות
ירוחם ליבוביץ זצ"ל ערך בימי מלחמת העולם משמים שעליו לנסוע לצורך גיוס כספים ,והוא
הראשונה גורל הגר"א ועלה בידו הפסוק "לא תעבור הבין שה' יהיה עמו בצאתו ובואו וממילא יהיה לו
בי פן בחרב אצא לקראתך" (במדבר כ' י"ח) ,הוא
הבין שמיד עליו לשנות את הדרך שחשב לילך שם, סייעתא דשמיא.
ובאותה העת התלבטה הנהלת הישיבה במיר כיצד
לנתב את צעדיה ,והפסוק בתהילים (ע"ח ס') "ויטש פסוק זה גם עלה בגורל שערך המשגיח הגאון
משכן שלו אהל שכן באדם" שעלה בגורל שערך הצדיק רבי אליהו לאפיאן זצ"ל כאשר התלבט האם
רבה של מיר הגאון רבי אליהו ברוך קמאי הי"ד היווה לנסוע ללונדון לשמש שם כמרביץ תורה ,ועלה בידו
גורם מכריע לכך שהנהלת הישיבה החליטה ליטוש הפסוק "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם
את הישיבה ולגלות לווילנא ,החלטה שהתבררה עלה" ,ואכן הנבואה התממשה כאשר לאחר שזכה
כנכונה כאשר בזכות זאת שרדו בחורי הישיבה את עשרות שנים להרביץ שם תורה הוא עלה לארץ
הקודש ואף כאן זכה להמשיך בהעמדת תלמידים,
המלחמה הקשה. ומספרים שבהיותו ראש ישיבה הגיעו שני תלמידים
להתקבל לישיבה ורבי אליהו זצ"ל בטביעת העין
וכשהגאון רבי שמעון שקאפ זצ"ל שהה שלו הבחין שתלמידים אלו מושפעים מהשפעות
באמריקה לצורך מגבית עבור הישיבה והוא זרות ולכן הוא חשש לקבלם לישיבה ,חשש זה
התלבט האם להמשיך במגבית או לחזור לישיבה, קיבל גושפנקא כאשר הוא ערך גורל הגר"א ועלה
שלח לו המשגיח ר' ירוחם זצ"ל ממיר שיחזור בידו הפסוק "דבר בליעל יצוק בו" (תהילים מ"א
לישיבה מאחר והוא ערך גורל הגר"א ויצא לו ט') ,ובעקבות כן הוא נמנע מלקבל אותם ללמוד
הפסוק "בטבעת הארון יהיו הבדים לא יסורו
ממנו"( ,שמות כ"ה ט"ו) ,כלומר שעל רבי שמעון בישיבה.
לחזור להיות צמוד לארון הקודש שהיא הישיבה
דבר ולא ישוב
הקדושה.
גם הגאון רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי זצ"ל
גם מרן הגרי"ז סולוביצ'יק זצ"ל ערך גורל השתמש בגורל הגר"א כאשר התלבט האם להורות
הגר"א בזמן מלחמת העולם השניה בברחו מגיא ליתומה שהיתה תחת חסותו לבטל שידוך עם
צלמות כשהוא התלבט האם לעלות לארץ ישראל אחד מטובי הלומדים שלאחר האירוסים חלה
או לנסוע לאמריקה ,ומתוצאות הגורל הוא למד במחלה אנושה ,אך כיון שבגורל עלה בידו הפסוק
שעליו לעלות לארץ ישראל .וספק דומה מסופר "בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב ,כי לי
שהיה גם להגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל ,וכאשר תכרע כל ברך תשבע כל לשון" (ישעיה מ"ה כ"ג),
ערך על כך גורל הגר"א עלה בידו הפסוק "ויאמר הוא הבין שעליה לעמוד בדיבורה ושלא לבטל את
ה' אל אהרן לך לקראת משה המדברה"( ,שמות השידוך ,ואכן החתן הבריא והם זכו להקים בית
ד' כ"ז) ,והוא פירש שמשמעות הפסוק הוא שעליו
מפואר בישראל.