Page 116 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ט ףנע ‪' -‬א גשרי‬ ‫מתנת‬ ‫זטק‬

‫בגילוי עתידות‪ ,‬ודרכו היתה שהוא היה מסתובב בין‬ ‫ולא לחינם טרח המהריק"ש למצוא בסיס‬
‫הבתים הן של יהודים והן של נוכרים כשהוא מבטיח‬ ‫להיתר לחקור אחר העתידות על פי גורל באמצעות‬
‫שבתמורה לתשלום הגון הוא יעניק למשלם תחזיות‬ ‫פתיחת ספר‪ ,‬וזאת מכיון שכמו שביארנו כל‬
‫לעתיד‪ ,‬ולאחר שהיו מעבירים אליו את התשלום‬ ‫הגורלות שבתנ"ך אינם על חקר העתיד‪ ,‬ורק הגורל‬
‫הוא היה פותח בתנ"ך ועל פי הפסוקים שהופיעו‬
‫בעמוד שהוא פתח הוא היה מבשר לשומע את‬ ‫הזה שעשה יאשיהו היה על חקר העתיד‪.‬‬
‫העתיד להתרחש עמו‪ ,‬ובאמת פעמים שניחושיו‬
‫היו מצליחים‪ ,‬ואמנם אותו חזן גרף קופה נאה‬ ‫וכן מפורש בחולין (דף צ"ה עמוד ב') ששמואל‬
‫מתחזיותיו‪ ,‬אך חברי בית הכנסת שבו הוא שימש‬ ‫כשהיה רוצה לדעת האם לצאת לדרך או לא הוא‬
‫כחזן לא היו מרוצים ממעלליו‪ ,‬ולכן הם שיגרו‬ ‫היה בודק בספרא‪ ,‬והיינו שהיה פותח ספר ולפי‬
‫לרמב"ם מכתב בכדי לקבל ממנו הוראה האם בגין‬ ‫מה שהיה מוצא כתוב הוא היה נוהג למעשה‪ ,‬וכתב‬
‫מעלליו עליהם להעבירו מתפקידו כחזן בית הכנסת‪,‬‬ ‫המהריק"ש שאכן כך הוא מנהג ישראל להתיר‬
‫והרמב"ם השיב להם בקצרה‪ ,‬שאמנם צריך למנוע‬
‫ממנו להמשיך במעשיו כי יש בזה חילול ה'‪ ,‬אך אין‬ ‫לחקור את העתידות באמצעות פתיחת ספר‪.‬‬

‫סיבה להעביר אותו מתפקידו כחזן בית הכנסת‪.‬‬ ‫להיוועץ בתורה‬

‫בצנעה ולא בפרהסיא‬ ‫ובילקוט שמעוני (משלי סימן תתק"ס) "אם‬
‫בקשת ליטול עצה מן התורה הוי נוטל"‪[ ,‬וכעין זה‬
‫וכתב החיד"א בספר חיים שאל (חלק ב' סימן‬ ‫בפרשת האזינו "כי גוי אובד עצות המה" (דברים‬
‫ל"ח אות מ"א) שמדברי הרמב"ם הללו משמע‬ ‫ל"ב כ"ח)‪ ,‬ופירש רש"י (על פסוק מ"ג) "אבדו‬
‫שאין ראוי לעשות שימוש בתורה לצורך חקירת‬ ‫תורתי שהיא להם עצה נכונה"]‪ ,‬וכתב בהגהות שיורי‬
‫העתידות‪ ,‬ואם כן דברי הרמב"ם סותרים את דברי‬ ‫ברכה לחיד"א (יורה דעה סימן קע"ט אות ו') שיתכן‬
‫הרב אליהו הכהן זצ"ל (מחבר הספר שבט מוסר)‬ ‫שבכלל זה גם לפתוח את הספר תורה ולראות פסוק‬
‫שכתב שמותר להתייעץ עם התורה באמצעות‬ ‫מזדמן ועל פי מבדק זה ליטול עצה מהתורה כיצד‬
‫פתיחת ספר‪ .‬ומבאר החיד"א שאין סתירה בין‬ ‫לכלכל את צעדיך‪ ,‬ומוסיף החיד"א וכותב שהוא‬
‫דברי הרמב"ם לדברי השבט מוסר‪ ,‬כי אמנם מותר‬ ‫ראה קונטרס בכתב ידו של הרב אליהו הכהן זצ"ל‬
‫להתייעץ עם התורה באמצעות פתיחת הספר‪,‬‬ ‫(מחבר הספר שבט מוסר) שכתב "קבלתי מרבותיי‬
‫אך כל זה דווקא בינו לבין עצמו‪ ,‬אבל לילך מבית‬ ‫שכשהיו רוצים לעשות איזה דבר והיו מסופקים‬
‫לבית ולעשות כן בפרהסיא בזה יש חשש חילול‬ ‫אם לעשותו אם לאו‪ ,‬היו נוטלים חומש או ארבעה‬
‫השם‪ ,‬ולכן הרמב"ם הורה שמן הראוי שחזן בית‬ ‫ועשרים [דהיינו תנ"ך]‪ ,‬והיו פותחים אותו ורואים‬
‫הכנסת ימנע מלהסתובב בין הבתים ולנסות לגלות‬ ‫בראש הדף מה פסוק היה מוצא‪ ,‬וכפי מה שמראה‬
‫העתידות לכל שואל‪ ,‬כי מאחר ועושה כן בפרהסיא‬ ‫היו עושים‪ ,‬ונמצא שהיו מתייעצים עם התורה כדת‬

‫יש בזה משום חילול השם‪.‬‬ ‫מה לעשות בכל ענייניהם"‪.‬‬

‫ומסיים החיד"א וכותב "והכי חזינן [וכך ראיתי]‬ ‫מגלה עתידות‬
‫לרבנן קשישאי [לזקני חכמי הדור] שפותחים הספר‬
‫והרמב"ם (שו"ת הרמב"ם סימן קע"ב) נשאל‬
‫אודות חזן בית הכנסת שהיה עוסק לפרנסתו‬