Page 113 - ספר מתנת משה חלק ג - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת הגורל משה קיג‬

‫בחרם‪ ,‬וכמסופר בסנהדרין (דף מ"ג עמוד ב') "ת''ר‬ ‫(סימן תש"א) שמאחר והיו מחליטים באמצעות‬
‫נא אין נא אלא לשון בקשה‪ ,‬בשעה שאמר הקב''ה‬ ‫גורל מי מבין שני השעירים יהיה לקרבן ומי יישלח‬
‫ליהושע 'חטא ישראל' (יהושע ז' י"א)‪ ,‬אמר לפניו‬ ‫לעזאזל‪ ,‬לכך הם היו צריכים להיות שווים במראה‬
‫רבש''ע מי חטא‪ ,‬אמר ליה וכי דילטור אני [האם אני‬
‫יספר לך לשון הרע]‪ ,‬לך הפל גורלות‪ ,‬הלך והפיל‬ ‫ובקומה‪ ,‬כמפורש ביומא (דף ס"ב עמוד א')‪.‬‬
‫גורלות‪ ,‬ונפל הגורל על עכן‪ ,‬אמר לו‪[ ,‬וכששמו של‬
‫עכן עלה בגורל אמר עכן ליהושע]‪ ,‬יהושע בגורל‬ ‫בבית המקדש‬
‫אתה בא עלי‪ ,‬אתה ואלעזר הכהן שני גדולי הדור‬
‫אתם אם אני מפיל עליכם גורל על אחד מכם הוא‬ ‫וכמו כן עבודות בית המקדש התחלקו באמצעות‬
‫נופל‪[ ,‬כלומר שעכן כפר באפקטיביות של הגורל‬ ‫הגורל‪ ,‬וכנזכר בנחמיה (י' ל"ה‪ ,‬י"א א') שעשו גורל‬
‫מתוך טענה שהרי בהכרח שמו של אחד מהאנשים‬ ‫להחליט מי יזכה להביא את העצים לבית המקדש‪,‬‬
‫יעלה בקלפי‪ ,‬ואם הוא היה עושה גורל בין יהושע‬ ‫וכן הטילו גורלות מי ידור בירושלים‪ ,‬וכן נזכר בדברי‬
‫לאלעזר הכהן הרי גם אז אחד משניהם היה עולה‬ ‫הימים א' (כ"ד ה') שעשו גורל על חלוקת משמרות‬
‫שמו בקלפי‪ ,‬ואם כן אין כל הוכחה מהגורל שיש בו‬ ‫הכהונה‪ ,‬וגם עשו בבית המקדש פייסות על חלוקת‬
‫אות משמים]‪ ,‬אמר לו [אמר יהושע לעכן]‪ ,‬בבקשה‬ ‫התפקידים (עיין יומא דף כ"ב ע"א)‪ ,‬ומזה למדו‬
‫ממך אל תוציא לעז על הגורלות שעתידה ארץ‬ ‫הפוסקים שאם ישנם שנים המחויבים להגיד קדיש‬
‫ישראל שתתחלק בגורל שנאמר 'אך בגורל יחלק‬ ‫או לעלות לתורה ואין לאחד זכות קדימה על חברו‬
‫את הארץ'‪ ,‬תן תודה‪[ ,‬יהושע ביקש מעכן שיודה]‪,‬‬ ‫יטילו גורל ביניהם‪( ,‬עיין מגן אברהם סימן קל"ב אות‬
‫אמר רבינא שחודי שחדיה במילי‪[ ,‬יהושע שידל את‬ ‫ב'‪ ,‬ובסימן שכ"ב אות ט')‪ ,‬וכן כאשר היו יושבים‬
‫עכן במילים‪ ,‬ואמר לו] כלום נבקש ממך אלא הודאה‬ ‫בסעודה והיו מעוניינים להחליט מי יטול מנה בראש‬
‫תן לו תודה והיפטר‪ ,‬מיד ויען עכן את יהושע ויאמר‬ ‫וכדומה היו עושים כן באמצעות גורל‪ ,‬ועיין שולחן‬
‫אמנה אנכי חטאתי לה' אלקי ישראל וכזאת וכזאת‬ ‫ערוך (אורח חיים בהלכות שבת סימן שכ"ב) שדן‬
‫עשיתי"‪ ,‬גורל זה היתה לו ייחודיות בזה שמטרתו‬ ‫האם מותר לעשות כן בשבת‪ ,‬ושם במגן אברהם‬

‫היתה לחקור את העבר ולגלות מי מעל בחרם‪.‬‬ ‫(אות ט')‪ ,‬וכהנה רבות‪.‬‬

‫ויפדו העם את יהונתן‬ ‫וכל אלו הגורלות המאפיין בהם הוא שהם אינם‬
‫עסוקים כלל בחקר העתיד ואף לא בחיטוט אחר נבכי‬
‫עוד מצינו כעין זה כאשר בזמן המלחמה עם‬ ‫העבר‪ ,‬אלא המטרה שלהם הינה להכריע בין צדדים‬
‫פלישתים שאול אסר על ישראל לאכול עד הערב‪,‬‬ ‫שקולים כאשר אין כל סיבה להכריע לכאן או לכאן‪,‬‬
‫ויהונתן לא ידע מהאיסור ואכל‪ ,‬וכאשר שאול‬ ‫ועוד שבכל הגורלות הללו אף לאחר שנערך הגורל‬
‫נשאל באורים ותומים אם להמשיך במלחמה גם‬ ‫אין כל עילה להחליט שאכן כך היה ראוי להיות ואלא‬
‫בלילה הוא לא נענה‪ ,‬והוא הבין שהסיבה שהוא‬
‫לא נענה מחמת שאחד מישראל חטא‪ ,‬ומאחר ואף‬ ‫שעושים כך אך ורק מפני שכן עלה בגורל‪.‬‬
‫אחד לא גילה לשאול שיהונתן אכל‪ ,‬לכן הוא ערך‬
‫לכידת עכן‬

‫אך יש גורלות שנערכו במטרה לחקור את העבר‪,‬‬
‫וכגון הגורל שעשה יהושע בכדי לגלות מי מעל‬