Page 88 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 88

‫משה‬  ‫'ד ףנע ‪ -‬ד"י גירש‬                        ‫מתנת‬                            ‫פח‬

‫לבסוף‪ ,‬אלא שהם לא הזיקו באותו מקום בו הונחו‬   ‫ומכיון שה"גלגול" נעשה שלא במתכוין יהיה הדין‬
‫מתחילה‪ ,‬ובזה התחדש שבעל האבן חייב על אף‬       ‫כ"אש המתגלגל" כמובא מהתוספות בבבא קמא‪.3‬‬
‫שהמיקום של הנזק לא נהיה על ידו‪ .‬מה‪-‬שאין‪-‬כן‬
‫במקרים שלנו‪ ,‬הרי לא המכתב ולא הפתק וגם לא‬     ‫ברם נראה פשוט שלא שייך כאן לדון משום‬
‫המשקה הזיקו רק הם גרמו לנזק‪ ,‬ובכזה מקרה נראה‬  ‫"בור המתגלגל" או "אש המתגלגל"‪ ,‬שהרי החילוק‬
                                              ‫ברור בין בור ואש המתגלגלים למקרים הללו‪.‬‬
        ‫שלא נאמר החיוב של אש ובור המתגלגל‪.‬‬    ‫שכן הבור והאש המתגלגלים הם עצמם המזיקים‬

‫לאחר שחיזרנו על כל צדדי החיוב של מזייף מכתב הזיכוי [וכן מניח‬
‫המשקה או הפתק] ולא עלה בידינו דבר ברור לחייבו‪ ,‬עלינו לדון אם יש לחייב‬
‫את מיודעינו נחום שמילא את עגלתו מכל טוב "שטראוס עלית" ולבסוף‬
‫נודע לו כי נהנה מן הגזול‪ ,‬האם עליו לשלם על אותם מאכלים שנהנה מהם‪,‬‬

                                                       ‫ואם כן כמה עליו לשלם?‬

     ‫חיובו של הנהנה‬                                 ‫עלה ה'‬

‫לשלם על הנאתם מאכילת הבשר‪ ,‬אלא שמכיון‬         ‫אם כן עלינו לחזור אל נחום ולדון האם יש עליו‬
‫שהם לא הלכו וקנו את הפרה רק חשבו שהיא‬         ‫חיוב תשלומין על אותם מאכלים שנהנה מהם ללא‬
‫שלהם אי אפשר לחייבם את מלא המחיר של‬
‫הפרה רק חיובם הוא לשלם "דמי בשר בזול" ולרוב‬                        ‫ידיעה שהם בעצם גזולים?‬

                    ‫הראשונים היינו שתי שליש‪.‬‬  ‫בכמה מקומות בש"ס למדנו את המושג של‬
                                              ‫חיוב תשלומין "דמי בשר בזול" (כתובות דף ל"ד‬
‫ההסבר איך מגיעים למחיר זה הוא כאשר אנו‬        ‫ע"ב‪ ,‬בבא קמא דף קי"ב ע"א‪ ,‬בבא מציעא דף מ"ב‬
‫משקללים מחיר של כל חפץ הנמכר בשוק‪ ,‬המחיר‬      ‫ע"ב‪ ,‬בבא בתרא דף קמ"ו ע"ב)‪ ,‬המקרה הקלאסי‬
‫מורכב הן משווי עצמי של הדבר והן מהרווחים‬      ‫עליו מדובר הוא במקרה של יתומים שלאחר מיתת‬
‫שהמוכר אמור להרויח עבורו‪ ,‬וחז"ל שיערו ששני‬    ‫אביהם לקחו את פרתו שהשאיר להם ירושה שחטו‬
‫שליש זה בדרך כלל השווי האמיתי של החפץ‪.4‬‬       ‫אותה ואכלו את בשרה‪ ,‬ולאחר זמן הוברר להם‬
‫וכאשר אדם נהנה מדבר הוא מחוייב לשלם על‬        ‫שבעצם הפרה לא היתה שייכת כלל לאביהם הוא‬
‫הנאתו אולם הוא לא חייב לשלם את הריווח של‬      ‫רק היה שומר עליה‪ ..‬אומרת הגמרא שהם חייבים‬

‫‪ .	3‬ומה שאש חייב רק כשכוח אחר [הרוח] מעורב בו ואילו כאן לכאורה אין כח אחר‪ ,‬ביאר הגרש"ז שגם כאן מעורב כוח‬
‫אחר דהיינו האנשים המעורבים שלא מידיעתם בעשיית הנזק‪( .‬הדברים מובאים בספר מנחת שלמה בבא קמא דף ו'‬

                                                                                                        ‫עמוד א')‪.‬‬

                         ‫‪ .	4‬כיום זה משוקלל בצורה אחרת אולם נראה שאין חילוק לדינא מאחר שכך קבעו חז"ל‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93