Page 88 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 88
משה 'ד ףנע -ד"י גירש מתנת פח
לבסוף ,אלא שהם לא הזיקו באותו מקום בו הונחו ומכיון שה"גלגול" נעשה שלא במתכוין יהיה הדין
מתחילה ,ובזה התחדש שבעל האבן חייב על אף כ"אש המתגלגל" כמובא מהתוספות בבבא קמא.3
שהמיקום של הנזק לא נהיה על ידו .מה-שאין-כן
במקרים שלנו ,הרי לא המכתב ולא הפתק וגם לא ברם נראה פשוט שלא שייך כאן לדון משום
המשקה הזיקו רק הם גרמו לנזק ,ובכזה מקרה נראה "בור המתגלגל" או "אש המתגלגל" ,שהרי החילוק
ברור בין בור ואש המתגלגלים למקרים הללו.
שלא נאמר החיוב של אש ובור המתגלגל. שכן הבור והאש המתגלגלים הם עצמם המזיקים
לאחר שחיזרנו על כל צדדי החיוב של מזייף מכתב הזיכוי [וכן מניח
המשקה או הפתק] ולא עלה בידינו דבר ברור לחייבו ,עלינו לדון אם יש לחייב
את מיודעינו נחום שמילא את עגלתו מכל טוב "שטראוס עלית" ולבסוף
נודע לו כי נהנה מן הגזול ,האם עליו לשלם על אותם מאכלים שנהנה מהם,
ואם כן כמה עליו לשלם?
חיובו של הנהנה עלה ה'
לשלם על הנאתם מאכילת הבשר ,אלא שמכיון אם כן עלינו לחזור אל נחום ולדון האם יש עליו
שהם לא הלכו וקנו את הפרה רק חשבו שהיא חיוב תשלומין על אותם מאכלים שנהנה מהם ללא
שלהם אי אפשר לחייבם את מלא המחיר של
הפרה רק חיובם הוא לשלם "דמי בשר בזול" ולרוב ידיעה שהם בעצם גזולים?
הראשונים היינו שתי שליש. בכמה מקומות בש"ס למדנו את המושג של
חיוב תשלומין "דמי בשר בזול" (כתובות דף ל"ד
ההסבר איך מגיעים למחיר זה הוא כאשר אנו ע"ב ,בבא קמא דף קי"ב ע"א ,בבא מציעא דף מ"ב
משקללים מחיר של כל חפץ הנמכר בשוק ,המחיר ע"ב ,בבא בתרא דף קמ"ו ע"ב) ,המקרה הקלאסי
מורכב הן משווי עצמי של הדבר והן מהרווחים עליו מדובר הוא במקרה של יתומים שלאחר מיתת
שהמוכר אמור להרויח עבורו ,וחז"ל שיערו ששני אביהם לקחו את פרתו שהשאיר להם ירושה שחטו
שליש זה בדרך כלל השווי האמיתי של החפץ.4 אותה ואכלו את בשרה ,ולאחר זמן הוברר להם
וכאשר אדם נהנה מדבר הוא מחוייב לשלם על שבעצם הפרה לא היתה שייכת כלל לאביהם הוא
הנאתו אולם הוא לא חייב לשלם את הריווח של רק היה שומר עליה ..אומרת הגמרא שהם חייבים
. 3ומה שאש חייב רק כשכוח אחר [הרוח] מעורב בו ואילו כאן לכאורה אין כח אחר ,ביאר הגרש"ז שגם כאן מעורב כוח
אחר דהיינו האנשים המעורבים שלא מידיעתם בעשיית הנזק( .הדברים מובאים בספר מנחת שלמה בבא קמא דף ו'
עמוד א').
. 4כיום זה משוקלל בצורה אחרת אולם נראה שאין חילוק לדינא מאחר שכך קבעו חז"ל ,וצ"ע.