Page 84 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ד ףנע ‪ -‬ד"י גירש‬ ‫מתנת‬ ‫פד‬

‫נזק כספי"‪ ,‬וכשאין כונתו להזיק אי אפשר לדונו‬ ‫בשעה שהלה התחיל במשא קניותיו [ואולי אם‬
‫בדינא דגרמי‪.‬‬ ‫הוא התחיל לאסוף מוצרים ותוך כדי האסיפה מגיע‬
‫החבר עם ה"זכיה" יתכן שבמקרה כזה זה אכן נחשב‬
‫[בנוגע לקופאית‪ ,‬זה אכן תלוי במה שנדרש‬
‫ממנה במקרה כזה‪ ,‬כי בודאי שאם היה עליה‬ ‫שהנזק מתחיל מיד‪ ,‬וצ"ע]‪.‬‬
‫לבדוק את הזכיה במחשב או מול ההנהלה והיא‬
‫לא עשתה כך‪ ,‬בודאי שהיא מחוייבת מעיקר הדין‪,‬‬ ‫אם כן נראה שלפי הכללים של דינא דגרמי‬
‫והשאלה היא רק במקרה שאין נוהלים ברורים על‬ ‫המקרה שלנו איננו עונה על הנדרש ואין לחייב‬
‫מקרה כזה‪ ,‬ומסתבר שגם היא לא היתה אמורה‬ ‫את ה"יזמים" משום דינא דגרמי‪ ,‬מה עוד ובמקרה‬
‫לבדוק את נכונות הזכיה ואם המכתב שהוצג לפניה‬ ‫זה טוען ראש ה"חבורה" שכלל לא עלה על דעתו‬
‫להזיק‪ ,‬וכדבריו‪" :‬הייתי בטוח שהקופאית תתפוס‬
‫לא מזוייף]‪.‬‬ ‫את הענין ושרק יהיו לו בזיונות אבל לא שיגרם להם‬

‫ולפני שאנו ממשיכים בדיון מי חייב לשלם‪ ,‬נקדים תחילה מקרה אחר‪,‬‬
‫שונה אבל דומה‪:‬‬

‫"הפקיר" את של חבירו‬ ‫עלה ב'‬

‫ראובן עבר במקום ציבורי שהיו מונחים שם שקיות‬
‫עם מאכלים ומצרכים שונים שהיו שייכים לשמעון‪,‬‬
‫הוא לקח פתק שרשום בו "הפקר" והניחו ליד השקיות‬
‫והסתלק משם‪ .‬אלחנן שעבר שם ראה את הפתק‬
‫"חיטט" בשקיות ומצא שם דברים כלבבו‪ ,‬הוא לקח את‬
‫המאכלים שהיו בהכשר מהודר ידוע ואכלם בשמחה‪,‬‬
‫בנוסף הוא לקח כמה חפצים‪ .‬לאחר מכן נודע לו דבר‬

‫הליצנות שעשה ראובן‪.‬‬

‫השאלות הם‪:‬‬
‫א‪ .‬האם ראובן חייב מכיון שעל ידי הנחת הפתק נגרם הנזק?‬
‫ב‪ .‬האם אלחנן חייב לשלם לשמעון את שווי המאכלים ואת שווי החפצים?‬

‫האם יש לחייב את ראובן מדינא דגרמי או שזה נחשב גרמא ופטור?‬