Page 87 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 87
מתנת בהינג משה פז
"בור המתגלגל" עלה ד'
מה שהיה אפשר עוד לדון לחייבו ,הוא מדין "בור המתגלגל" ,ונקדים לבאר דין זה עפ"י מה
שאירע בשכונת "שערי חסד" בירושלים ,והפסק המעניין שהעלה מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.
כידוע בדורות הקודמים היו מוכרים תבלינים סוכר
ומלח וכדו' במשקל ולא כפי הנהוג היום באריזות
סגורות ,בערב שבת כאשר החנות היתה מלאה בקונות
שהמתינו לקנות סוכר לתבל את המאכלים והעוגות,
החליף החנוני בטעות ובמקום סוכר הוא מכר להם
מלח ..טעות קטנה אך עם תוצאות רבות -כל המאכלים
והעוגות שהכינו נשות שערי חסד לשבת קדש
התקלקלו ולא היו ראויים כמובן לאכילה..
התגלגל למקום אחר והזיק הוא חייב ,והתוספות לאחר השבת נשאלה השאלה האם המוכר
שם כותבים שבמקרה שהאבן [ה"בור מתגלגל"] חייב לשאת בתוצאות של קלקול כל המאכלים,
מתגלגל שלא בכוונה חייב בעל האבן מדין היו שדנו אם זה גרמי או גרמא ,ועוד צדדים רבים
אש ,והוא הדין במקרה זה המלח הוא כמו בור העלו לשאלה .מרן הגרש"ז זצ"ל טען שלכו"ע אי
המתגלגל על ידי הקונות ועקרות הבית שבשלו אפשר לחייבו משום גרמי מכיון שלא ברי היזיקא
ואפו עם המלח[ .ומכל מקום הלכה למעשה הוא שאין הזיקו ודאי ,שהרי הנשים היו יכולות לקיים
היה מסופק בזה מכמה טעמים אחרים ופסק "טועמיה חיים זכו" 2ולהרגיש על ידי טעימת
שיעשו פשרה]. התבשילים שמדובר במלח ולא בסוכר.
ומשם נחזור לנידונים שלנו .האם גם כאן אולם הוא דן לחייב את החנוני מכיוון חדש
אפשר לחייב את כל אותם גורמים שונים ומשונים ומפתיע; הגמרא במסכת בבא קמא דף ו' עמוד
[ראובן בעל הפתק ,הגבאי בעל המשקה ,והחברים א' אומרת שמה שכתוב במשנה הראשונה של
שהנפיקו "זיכוי"] כדין בור המתגלגל ,שהרי על ידי בבא קמא "הצד השוה שבהם וכו'" זה בא לרבות
אותם דברים שהניחו [דהיינו; הפתק ,המשקה, בור המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה שהמניח
וה"זיכוי"] "נתגלגל" הנזק שבכל אותם המקרים. מכשול ברשות הרבים ועל ידי אחרים הוא
.2אגב ,מהטעם הזה בעצמו אכן נפסק בהלכה (משנה ברורה סימן ר"נ סעיף-קטן ב') ש"מצוה לטעום מכל תבשיל בערב
שבת כדי לתקנן יפה כהוגן ,ורמז לזה טועמיה חיים זכו".
