Page 431 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 431
מתנת תיביר משה קעה
(סימן קע"ד סעיף ח') "השוכר מחברו בית או שדה התבטלה למפרע ואם כן אין כאן כלל הלואה
בדבר מועט בשנה והקדים לו שכר עשרים שנה והתנו וריבית "דכיון דאין דרך לוקח קרקע לעשות כן ירדה
שאחר שנה או שנתיים אם ירצה המשכיר להחזיר לו תורה לסוף דעתם דלהלואה גמורה נעשה ,ולפיכך
ינכה שכר הזמן שהיה הקרקע תחת ידו כמו שפסקו אמר הכתוב את כספך לא תתן לו בנשך ולא אמר
ויחזיר לו קרקעו מותר ,ובדרך זו יהיה האחריות קרקע לא תלוה בנשך לרבות מכר כיוצא בזה שיהא דינו
כמלוה" ,הריטב"א מייסד כאן שפעמים שלמרות
מנפילה או שריפה על בעל הקרקע". שמבחינה משפטית אין כאן הלואה אלא מכירה
אף על פי כן מכיון שהמכירה אינה כדרך המקובלת
האחריות על המשכיר הדבר ניכר שעיקר כוונתם לבצע הלואה ולכן התורה
ובאמת שמציאות זאת דומה ל'משכנתא אסרה גם עסקה כזו.
בנכייתא' כלומר שהלווה נותן למלווה שדה שכל
זמן ההלואה השדה תהיה אצל המלווה והמלווה השכרה בזול
יאכל את הפירות של השדה ובכדי שלא יהיה
חשש ריבית אנו נקזז סכום מועט בכל שנה מהחוב וכתב הבית יוסף (סוף סימן קע"ד) שכל האיסור
והסכום שקוזז הינו כתשלום על הפירות שאוכל הינו רק אם צבי מוכר את המחסן ויקבלו בחזרה אם
המלווה מהקרקע ולכן אין זה ריבית ,וכפרטי יחזיר את הכסף ,אבל אם שמעון נותן לצבי את
ההלכות שמבוארים בשולחן ערוך (סימן קע"ב), ה $20,000-בשביל שישכיר לו את המחסן לתקופה
אלא שכאן יש עדיפות שהשכירות הותרה למרות ממושכת ,והיה אם צבי יחזיר לו את הכסף יחזיר לו
שאחריות הקרקע על הלווה כלומר שהמלווה שמעון את המחסן אפילו בטרם יפוג הזמן של חוזה
לא נוטל על עצמו סיכונים ואילו במשכנתא יש השכירות ויקזז לו מהכסף את תקופת השימוש,
אומרים שההיתר הוא רק אם האחריות על המלווה, באופן כזה בוודאי אין כל חשש ריבית כי הרי שמעון
וביאר החוות דעת (ס"ק ז') שסיבת העדיפות כאן
היא בגלל שאין כאן כל הלואה אלא שכירות עם משלם על השימוש דמי שכירות.
אפשרות לסיים את השכירות בטרם זמנה בשונה
ממשכנתא שהיה כאן הלואה ועליה ניתן משכונתא ומוסיף הבית יוסף שמאחר וזכותו של צבי
ולכן לא הותר לעשות משכנתא בנכייתא אלא אם לקבוע את ערך דמי השכירות כרצונו והוא רשאי
להפחית את דמי השכירות גם אם השוכר משלם
האחריות על הקרקע תהיה על המלווה. מראש[ ,וכמפורש כן במשנה בבא מציעא דף ס"ה
עמוד א' ונפסק בשולחן ערוך סימן קע"ו סעיף ו'],
מסקנת הדברים שלמרות שאסור למכור על אם כן יש אפשרות שצבי יציע לשמעון שבתמורה
מנת שכאשר אחזיר לך את הכסף תחזיר לי את ל $20,000-הוא ישכיר לו את המחסן ל 20-שנה
הנכס ,אך מותר להשכיר את הנכס בתנאי שתחזיר ואף ליותר מכך ולמרות שהשכר החודשי יהיה
לי אותו כאשר אחזיר לך את הנכס לאחר שנקזז מאד נמוך [כ $80-לחודש] אך הרי זכותו של צבי
את דמי השכירות על תקופת השימוש כי הרי הוא להסכים להשכיר את המחסן בכל מחיר שירצה
שילם על השימוש וכאמור מותר לעשות כן אפילו ללא כל חשש ריבית כי הרי שמעון משלם על
השתמשותו ,ועל פי דבריו אלו פסק בשולחן ערוך
אם גובה ממנו דמי שכירות מופחתים במיוחד.