Page 431 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 431

‫מתנת תיביר משה קעה‬

‫(סימן קע"ד סעיף ח') "השוכר מחברו בית או שדה‬       ‫התבטלה למפרע ואם כן אין כאן כלל הלואה‬
‫בדבר מועט בשנה והקדים לו שכר עשרים שנה והתנו‬      ‫וריבית "דכיון דאין דרך לוקח קרקע לעשות כן ירדה‬
‫שאחר שנה או שנתיים אם ירצה המשכיר להחזיר לו‬       ‫תורה לסוף דעתם דלהלואה גמורה נעשה‪ ,‬ולפיכך‬
‫ינכה שכר הזמן שהיה הקרקע תחת ידו כמו שפסקו‬        ‫אמר הכתוב את כספך לא תתן לו בנשך ולא אמר‬
‫ויחזיר לו קרקעו מותר‪ ,‬ובדרך זו יהיה האחריות קרקע‬  ‫לא תלוה בנשך לרבות מכר כיוצא בזה שיהא דינו‬
                                                  ‫כמלוה"‪ ,‬הריטב"א מייסד כאן שפעמים שלמרות‬
             ‫מנפילה או שריפה על בעל הקרקע"‪.‬‬       ‫שמבחינה משפטית אין כאן הלואה אלא מכירה‬
                                                  ‫אף על פי כן מכיון שהמכירה אינה כדרך המקובלת‬
        ‫האחריות על המשכיר‬                         ‫הדבר ניכר שעיקר כוונתם לבצע הלואה ולכן התורה‬

‫ובאמת שמציאות זאת דומה ל'משכנתא‬                                              ‫אסרה גם עסקה כזו‪.‬‬
‫בנכייתא' כלומר שהלווה נותן למלווה שדה שכל‬
‫זמן ההלואה השדה תהיה אצל המלווה והמלווה‬                       ‫השכרה בזול‬
‫יאכל את הפירות של השדה ובכדי שלא יהיה‬
‫חשש ריבית אנו נקזז סכום מועט בכל שנה מהחוב‬        ‫וכתב הבית יוסף (סוף סימן קע"ד) שכל האיסור‬
‫והסכום שקוזז הינו כתשלום על הפירות שאוכל‬          ‫הינו רק אם צבי מוכר את המחסן ויקבלו בחזרה אם‬
‫המלווה מהקרקע ולכן אין זה ריבית‪ ,‬וכפרטי‬           ‫יחזיר את הכסף‪ ,‬אבל אם שמעון נותן לצבי את‬
‫ההלכות שמבוארים בשולחן ערוך (סימן קע"ב)‪,‬‬          ‫ה‪ $20,000-‬בשביל שישכיר לו את המחסן לתקופה‬
‫אלא שכאן יש עדיפות שהשכירות הותרה למרות‬           ‫ממושכת‪ ,‬והיה אם צבי יחזיר לו את הכסף יחזיר לו‬
‫שאחריות הקרקע על הלווה כלומר שהמלווה‬              ‫שמעון את המחסן אפילו בטרם יפוג הזמן של חוזה‬
‫לא נוטל על עצמו סיכונים ואילו במשכנתא יש‬          ‫השכירות ויקזז לו מהכסף את תקופת השימוש‪,‬‬
‫אומרים שההיתר הוא רק אם האחריות על המלווה‪,‬‬        ‫באופן כזה בוודאי אין כל חשש ריבית כי הרי שמעון‬
‫וביאר החוות דעת (ס"ק ז') שסיבת העדיפות כאן‬
‫היא בגלל שאין כאן כל הלואה אלא שכירות עם‬                         ‫משלם על השימוש דמי שכירות‪.‬‬
‫אפשרות לסיים את השכירות בטרם זמנה בשונה‬
‫ממשכנתא שהיה כאן הלואה ועליה ניתן משכונתא‬         ‫ומוסיף הבית יוסף שמאחר וזכותו של צבי‬
‫ולכן לא הותר לעשות משכנתא בנכייתא אלא אם‬          ‫לקבוע את ערך דמי השכירות כרצונו והוא רשאי‬
                                                  ‫להפחית את דמי השכירות גם אם השוכר משלם‬
          ‫האחריות על הקרקע תהיה על המלווה‪.‬‬        ‫מראש‪[ ,‬וכמפורש כן במשנה בבא מציעא דף ס"ה‬
                                                  ‫עמוד א' ונפסק בשולחן ערוך סימן קע"ו סעיף ו']‪,‬‬
‫מסקנת הדברים שלמרות שאסור למכור על‬                ‫אם כן יש אפשרות שצבי יציע לשמעון שבתמורה‬
‫מנת שכאשר אחזיר לך את הכסף תחזיר לי את‬            ‫ל‪ $20,000-‬הוא ישכיר לו את המחסן ל‪ 20-‬שנה‬
‫הנכס‪ ,‬אך מותר להשכיר את הנכס בתנאי שתחזיר‬         ‫ואף ליותר מכך ולמרות שהשכר החודשי יהיה‬
‫לי אותו כאשר אחזיר לך את הנכס לאחר שנקזז‬          ‫מאד נמוך [כ‪ $80-‬לחודש] אך הרי זכותו של צבי‬
‫את דמי השכירות על תקופת השימוש כי הרי הוא‬         ‫להסכים להשכיר את המחסן בכל מחיר שירצה‬
‫שילם על השימוש וכאמור מותר לעשות כן אפילו‬         ‫ללא כל חשש ריבית כי הרי שמעון משלם על‬
                                                  ‫השתמשותו‪ ,‬ועל פי דבריו אלו פסק בשולחן ערוך‬
    ‫אם גובה ממנו דמי שכירות מופחתים במיוחד‪.‬‬
   426   427   428   429   430   431   432   433   434   435   436