Page 433 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 433

‫מתנת תיביר משה קעז‬

‫	‪ .‬גכמו כן כל ההיתר הוא רק אם שמעון אינו יכול לחייב את צבי לפדות את‬
‫הנכס‪ ,‬אלא שאם צבי ירצה אז הוא יוכל להחזיר לשמעון את הכסף [לאחר‬
‫שיפחית ממנו את דמי השכירות על התקופה ששמעון נהנה מהנכס] ושמעון‬
‫יחזיר לו את הנכס‪ ,‬אבל אם שמעון יכול לכפות על צבי לפדות את הנכס‬
‫הדבר אסור‪ ,‬כי הכפיה על פדיית הנכס היא ככפיה לפרעון החוב ויש כאן‬

                                                           ‫אלמנט של הלואה‪.‬‬

                               ‫עלה י"א‬

‫ההיתר עיסקא לדורותיו‬

‫בדברים שנכתבו מעלה ה' עד עלה י' העלנו כמה וכמה היתרים אותם הגו‬
‫חכמי הדורות במציאת אפשרות חילופית להלואה בריבית אך בדרך המותרת על פי‬
‫התורה‪ ,‬חלק מהדרכים נדחו מהיבט הלכתי וחלקם למרות שעמדו במבחן ההלכה‬
‫אך לא היו שימושיות מסיבות פרקטיות‪ ,‬עד שתוקן ההיתר עיסקא הנפוץ שעליו‬
‫הרחבנו את הדיבור בעלה ב'‪ ,‬והיתר זה שנבדק בעיני הבדולח של חכמי הדורות נפוץ‬
‫והתקבל בישראל‪[ ,‬פרט למקרים בהם הכסף נלקח שלא למטרת השקעה שבזה‬
‫הארכנו בעלה ג']‪ ,‬עם זאת בשימת לב נבחין שאין ההיתרים השונים פועלים בדרכים‬
‫נפרדות וכאשר נמצא פגם בהיתר מסוים פנו לדרך אחרת‪ ,‬אלא ההיתרים כמעט‬
‫כולם מבוססים ומיוסדים זה על גבי זה‪ ,‬עד שניתן לומר שההיתר עיסקא הנפוץ הינו‬

         ‫פרי ותוצאה של רוב ההיתרים שהועלו במהלך הדורות‪ ,‬ונפרט את הדברים‪.‬‬

‫האחריות ואז יותר לו לתבוע ריבית על ההלואה‪,‬‬    ‫לאחר שהגמרא דחתה את היתרו של רב‬
‫אך כדי שהאחריות לא תמומש יסכמו ביניהם‬         ‫חמא לקחת ריבית על ידי השכרת הכסף‪ ,‬מכיוון‬
‫שלא יהיו נאמנים על חפותו של הלווה אלא שני‬     ‫ששכירות זה רק כאשר המשכיר נוטל על עצמו את‬
‫עדים מסוימים כגון הרב והש"ץ‪ ,‬ומאחר והסיכויים‬  ‫כל האחריות‪ ,‬ורב חמא לא נטל על עצמו את כל‬
‫רחוקים שאכן הם יוכלו להעיד על כך נמצא‬         ‫האחריות ולכן אין זה דומה לשכירות‪ ,‬כתב הגליון‬
‫שבמבחן התוצאה לא תהיה משמעות לעובדה‬           ‫תוספות שכל דברי הגמרא הם רק כאשר המלווה‬
‫שהמלווה קיבל על עצמו את האחריות‪ ,‬והרי לנו‬     ‫לא לקח על עצמו את כל האחריות אבל אם אכן‬
                                              ‫המלווה נוטל על עצמו את כל האחריות הרי זה‬
            ‫הלואה בריבית בדרך היתר [עלה ה']‪.‬‬  ‫כשכירות ומותר למלווה ליטול ריבית על הלואה‬
                                              ‫כזו לאור זאת העלה התרומת הדשן רעיון להלואה‬
‫אך התרומת הדשן התחבט האם זה נכון‬              ‫בריבית בדרך היתר שהמלווה ייטול על עצמו את‬
‫לפרסם היתרים להלוואות בריבית והוא הסתמך על‬
   428   429   430   431   432   433   434   435   436   437   438