Page 433 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 433
מתנת תיביר משה קעז
.גכמו כן כל ההיתר הוא רק אם שמעון אינו יכול לחייב את צבי לפדות את
הנכס ,אלא שאם צבי ירצה אז הוא יוכל להחזיר לשמעון את הכסף [לאחר
שיפחית ממנו את דמי השכירות על התקופה ששמעון נהנה מהנכס] ושמעון
יחזיר לו את הנכס ,אבל אם שמעון יכול לכפות על צבי לפדות את הנכס
הדבר אסור ,כי הכפיה על פדיית הנכס היא ככפיה לפרעון החוב ויש כאן
אלמנט של הלואה.
עלה י"א
ההיתר עיסקא לדורותיו
בדברים שנכתבו מעלה ה' עד עלה י' העלנו כמה וכמה היתרים אותם הגו
חכמי הדורות במציאת אפשרות חילופית להלואה בריבית אך בדרך המותרת על פי
התורה ,חלק מהדרכים נדחו מהיבט הלכתי וחלקם למרות שעמדו במבחן ההלכה
אך לא היו שימושיות מסיבות פרקטיות ,עד שתוקן ההיתר עיסקא הנפוץ שעליו
הרחבנו את הדיבור בעלה ב' ,והיתר זה שנבדק בעיני הבדולח של חכמי הדורות נפוץ
והתקבל בישראל[ ,פרט למקרים בהם הכסף נלקח שלא למטרת השקעה שבזה
הארכנו בעלה ג'] ,עם זאת בשימת לב נבחין שאין ההיתרים השונים פועלים בדרכים
נפרדות וכאשר נמצא פגם בהיתר מסוים פנו לדרך אחרת ,אלא ההיתרים כמעט
כולם מבוססים ומיוסדים זה על גבי זה ,עד שניתן לומר שההיתר עיסקא הנפוץ הינו
פרי ותוצאה של רוב ההיתרים שהועלו במהלך הדורות ,ונפרט את הדברים.
האחריות ואז יותר לו לתבוע ריבית על ההלואה, לאחר שהגמרא דחתה את היתרו של רב
אך כדי שהאחריות לא תמומש יסכמו ביניהם חמא לקחת ריבית על ידי השכרת הכסף ,מכיוון
שלא יהיו נאמנים על חפותו של הלווה אלא שני ששכירות זה רק כאשר המשכיר נוטל על עצמו את
עדים מסוימים כגון הרב והש"ץ ,ומאחר והסיכויים כל האחריות ,ורב חמא לא נטל על עצמו את כל
רחוקים שאכן הם יוכלו להעיד על כך נמצא האחריות ולכן אין זה דומה לשכירות ,כתב הגליון
שבמבחן התוצאה לא תהיה משמעות לעובדה תוספות שכל דברי הגמרא הם רק כאשר המלווה
שהמלווה קיבל על עצמו את האחריות ,והרי לנו לא לקח על עצמו את כל האחריות אבל אם אכן
המלווה נוטל על עצמו את כל האחריות הרי זה
הלואה בריבית בדרך היתר [עלה ה']. כשכירות ומותר למלווה ליטול ריבית על הלואה
כזו לאור זאת העלה התרומת הדשן רעיון להלואה
אך התרומת הדשן התחבט האם זה נכון בריבית בדרך היתר שהמלווה ייטול על עצמו את
לפרסם היתרים להלוואות בריבית והוא הסתמך על