Page 134 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 134

‫משה‬  ‫'ה נףע ‪' -‬א גירש‬                          ‫מתנת‬  ‫דלק‬

  ‫האם מותר להונות על ידי שמתאנה‬                ‫מציעא פרק ד' הלכה ג') שאף במקרה כזה ניתן‬
                                               ‫לתבוע ביטול מקח‪ ,‬שנשאלה בירושלמי שאלה על‬
‫והנה כל דברינו עד עתה הם לעניין בדיעבד‬         ‫כל האופנים שהדין בהם הוא שיש ביטול מקח בגלל‬
‫לאחר שבוצעה התחכמות זאת‪ ,‬האם יכול אכן‬          ‫הפקעת מחירים‪ ,‬מדוע שלא יוכל המוכר לומר‬
‫לתבוע החזר הונאתו או לאו‪ ,‬אבל לא נתפרש‬         ‫ללקוח שהוא יחזיר לו את ההפרש בין מה שהוא‬
‫להדיא האם מותר לכתחילה לבצע התחכמות‬            ‫שילם לבין המחיר הריאלי‪ ,‬ואת המקח נשאיר קיים‪,‬‬
                                               ‫ומדוע יכול הלקוח לתבוע "ביטול מקח" בניגוד‬
   ‫כזאת‪ ,‬או שיש כאן תרמית ואסור לעשות זאת‪.‬‬
                                                                           ‫לרצונו של המוכר‪.‬‬
‫אך מפשטות דברי הגמרא בבא מציעא במעשה‬
‫עם מכירת ה"ורכשי" ו"כיפי" משמע שמותר‬           ‫ובאחד הביאורים מפרש הירושלמי‪ ,‬שהלקוח‬
‫לעשות כן‪ ,‬כי הרי רבא ורב חסדא לא העירו לקונים‬  ‫יכול לומר שבשעת המכר הייתי צריך בדחיפות‬
‫שהם ביצעו פעולה הנוגדת להלכה‪ ,‬ובודאי אם‬        ‫למוצר הזה‪ ,‬ולכן הסכמתי לשלם עליו מחיר מופרז‪,‬‬
‫אכן היה כאן איסור הלכתי לבצע פעולה זאת‪ ,‬אף‬     ‫אך עכשיו אני כבר לא זקוק לו‪ ,‬ואם כן קח אותו‬
‫שבדיעבד ההתחכמות הצליחה‪ ,‬מכל מקום מסתבר‬
‫שרבא ורב חסדא‪ ,‬היו מוכיחים את הקונים על‬                                   ‫ותחזיר לי את מקחי‪.‬‬

                             ‫שנהגו שלא כדת‪.‬‬    ‫ולמד מזה הגאון ר' מאיר אריק זצ"ל‪ ,‬שהגם‬
                                               ‫שהלקוח היה מודע שהמחיר שהוא משלם אינו‬
‫ויתכן שבאמת הטעם שמותר היה לעשות כן‬            ‫המחיר הנכון‪ ,‬למרות זאת לא אמרינן שידע ומחל‪,‬‬
‫כיון שהפעולה של הקונים‪ ,‬לא היתה פעולה יזומה‬
‫להונות את המוכרים‪ ,‬אלא להיפך אחר שהמוכרים‬                         ‫אלא יכול לתבוע ביטול מקח‪.‬‬
‫רצו להונות אותם על ידי הפקעת המחיר‪ ,‬הם ניסו‬
‫להגן על עצמם באמצעות התחכמות זאת‪ ,‬וזה‬          ‫ולפי זה באמת תחזור הבעיה שעורר השואל‬
‫כמבואר בעלים הקודמים‪ ,‬שלמנוע תרמית מותר‬        ‫בשו"ת הרא"ש‪ ,‬שעלול להיות מכשול בהליכי‬
‫לבצע תרמית כי תרמית כזו תביא לאמת‪ ,‬וכמו‬        ‫המסחר‪ ,‬על ידי שכל מוכר ימכור במחיר מוזל‪ ,‬כדי‬

    ‫שכתוב (תהלים י"ח כ"ז) "עם עקש תתפתל"‪.‬‬            ‫שאם ירצה יוכל אחר כך לבטל את המכירה‪.‬‬

         ‫הונאה פחות משתות‬                      ‫אך לדינא כבר זכרנו את דברי נתיבות המשפט‬
                                               ‫ומחנה אפרים שבמקרה של ביטול מקח‪ ,‬אנו‬
‫אך יש לומר שכאן היתר זה לא נכון‪ ,‬כי הרי‬        ‫נוקטים שידע ומחיל‪ ,‬והב"ח סובר שבכל מקרה‬
‫מדובר באופן שהמוכר רצה להונות פחות משתות‪,‬‬      ‫אנו אומרים שידע ומחל‪ ,‬אלא אם כן הכריז‬
‫ויתכן שאין איסור בהונאה פחות משתות‪ ,‬וכבר‬       ‫לפני המקח בפני עדים שבכוונתו לחזור ולתבוע‬
‫נסתפק בזה הרא"ש (בבא מציעא פרק הזהב סימן‬       ‫הונאתו‪ ,‬אבל במקרה שלנו שהתביעה אינה אלא‬
‫נ')‪ ,‬ודעת החינוך סוף מצוה של"ז שאכן מותר‬       ‫להחזר הונאה‪ ,‬באופן כזה לדברי הנתיבות המשפט‬
‫להונות פחות משתות‪ ,‬וכלשונו "בפחות משתות‬        ‫והמחנה אפרים רשאי הלוקח לתבוע את החזר‬
‫התירו חז"ל להשתכר לתגר‪ ,‬מפני תיקון הישוב‪,‬‬      ‫ההונאה‪ ,‬ולדעת קצות החושן כן הדין אף בתביעה‬
‫שימצאו בני אדם צרכיהם מוכנים בכל מקום"‬         ‫לביטול מקח אלא אם כן היתה התוספת ניכרת‬

                                                                                        ‫לכל‪.‬‬
   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139