Page 134 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה נףע ‪' -‬א גירש‬ ‫מתנת‬ ‫דלק‬

‫האם מותר להונות על ידי שמתאנה‬ ‫מציעא פרק ד' הלכה ג') שאף במקרה כזה ניתן‬
‫לתבוע ביטול מקח‪ ,‬שנשאלה בירושלמי שאלה על‬
‫והנה כל דברינו עד עתה הם לעניין בדיעבד‬ ‫כל האופנים שהדין בהם הוא שיש ביטול מקח בגלל‬
‫לאחר שבוצעה התחכמות זאת‪ ,‬האם יכול אכן‬ ‫הפקעת מחירים‪ ,‬מדוע שלא יוכל המוכר לומר‬
‫לתבוע החזר הונאתו או לאו‪ ,‬אבל לא נתפרש‬ ‫ללקוח שהוא יחזיר לו את ההפרש בין מה שהוא‬
‫להדיא האם מותר לכתחילה לבצע התחכמות‬ ‫שילם לבין המחיר הריאלי‪ ,‬ואת המקח נשאיר קיים‪,‬‬
‫ומדוע יכול הלקוח לתבוע "ביטול מקח" בניגוד‬
‫כזאת‪ ,‬או שיש כאן תרמית ואסור לעשות זאת‪.‬‬
‫לרצונו של המוכר‪.‬‬
‫אך מפשטות דברי הגמרא בבא מציעא במעשה‬
‫עם מכירת ה"ורכשי" ו"כיפי" משמע שמותר‬ ‫ובאחד הביאורים מפרש הירושלמי‪ ,‬שהלקוח‬
‫לעשות כן‪ ,‬כי הרי רבא ורב חסדא לא העירו לקונים‬ ‫יכול לומר שבשעת המכר הייתי צריך בדחיפות‬
‫שהם ביצעו פעולה הנוגדת להלכה‪ ,‬ובודאי אם‬ ‫למוצר הזה‪ ,‬ולכן הסכמתי לשלם עליו מחיר מופרז‪,‬‬
‫אכן היה כאן איסור הלכתי לבצע פעולה זאת‪ ,‬אף‬ ‫אך עכשיו אני כבר לא זקוק לו‪ ,‬ואם כן קח אותו‬
‫שבדיעבד ההתחכמות הצליחה‪ ,‬מכל מקום מסתבר‬
‫שרבא ורב חסדא‪ ,‬היו מוכיחים את הקונים על‬ ‫ותחזיר לי את מקחי‪.‬‬

‫שנהגו שלא כדת‪.‬‬ ‫ולמד מזה הגאון ר' מאיר אריק זצ"ל‪ ,‬שהגם‬
‫שהלקוח היה מודע שהמחיר שהוא משלם אינו‬
‫ויתכן שבאמת הטעם שמותר היה לעשות כן‬ ‫המחיר הנכון‪ ,‬למרות זאת לא אמרינן שידע ומחל‪,‬‬
‫כיון שהפעולה של הקונים‪ ,‬לא היתה פעולה יזומה‬
‫להונות את המוכרים‪ ,‬אלא להיפך אחר שהמוכרים‬ ‫אלא יכול לתבוע ביטול מקח‪.‬‬
‫רצו להונות אותם על ידי הפקעת המחיר‪ ,‬הם ניסו‬
‫להגן על עצמם באמצעות התחכמות זאת‪ ,‬וזה‬ ‫ולפי זה באמת תחזור הבעיה שעורר השואל‬
‫כמבואר בעלים הקודמים‪ ,‬שלמנוע תרמית מותר‬ ‫בשו"ת הרא"ש‪ ,‬שעלול להיות מכשול בהליכי‬
‫לבצע תרמית כי תרמית כזו תביא לאמת‪ ,‬וכמו‬ ‫המסחר‪ ,‬על ידי שכל מוכר ימכור במחיר מוזל‪ ,‬כדי‬

‫שכתוב (תהלים י"ח כ"ז) "עם עקש תתפתל"‪.‬‬ ‫שאם ירצה יוכל אחר כך לבטל את המכירה‪.‬‬

‫הונאה פחות משתות‬ ‫אך לדינא כבר זכרנו את דברי נתיבות המשפט‬
‫ומחנה אפרים שבמקרה של ביטול מקח‪ ,‬אנו‬
‫אך יש לומר שכאן היתר זה לא נכון‪ ,‬כי הרי‬ ‫נוקטים שידע ומחיל‪ ,‬והב"ח סובר שבכל מקרה‬
‫מדובר באופן שהמוכר רצה להונות פחות משתות‪,‬‬ ‫אנו אומרים שידע ומחל‪ ,‬אלא אם כן הכריז‬
‫ויתכן שאין איסור בהונאה פחות משתות‪ ,‬וכבר‬ ‫לפני המקח בפני עדים שבכוונתו לחזור ולתבוע‬
‫נסתפק בזה הרא"ש (בבא מציעא פרק הזהב סימן‬ ‫הונאתו‪ ,‬אבל במקרה שלנו שהתביעה אינה אלא‬
‫נ')‪ ,‬ודעת החינוך סוף מצוה של"ז שאכן מותר‬ ‫להחזר הונאה‪ ,‬באופן כזה לדברי הנתיבות המשפט‬
‫להונות פחות משתות‪ ,‬וכלשונו "בפחות משתות‬ ‫והמחנה אפרים רשאי הלוקח לתבוע את החזר‬
‫התירו חז"ל להשתכר לתגר‪ ,‬מפני תיקון הישוב‪,‬‬ ‫ההונאה‪ ,‬ולדעת קצות החושן כן הדין אף בתביעה‬
‫שימצאו בני אדם צרכיהם מוכנים בכל מקום"‬ ‫לביטול מקח אלא אם כן היתה התוספת ניכרת‬

‫לכל‪.‬‬