Page 133 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 133

‫גלק‬  ‫משה‬  ‫הנמאנ הקסיע‬                           ‫מתנת‬

‫אין צורך לעשות קנין ואחר כך לבטל הקנין‪ ,‬אלא‬     ‫ולדברי קצות החושן גם במקרה שלפנינו‪,‬‬
‫מלכתחילה ניתן להימנע מקנין כזה‪ ,‬ולכן באופן כזה‬  ‫שהמוכר לא היה מודע לכך שהלוקח "מתחכם"‬
‫בוודאי ובוודאי שלא היתה כאן כל התחכמות‪ ,‬אלא‬     ‫כנגדו‪ ,‬וחשב לתומו שהלקוח הוא ה"תמים" ואינו‬
                                                ‫מודע לשוויו האמיתי של המוצרים‪ ,‬אין כאן כל‬
          ‫הסכמה בלב למחול למוכר על האונאה‪.‬‬
                                                               ‫מניעה לתבוע בחזרה את ההונאה‪.‬‬
‫ולכן נוקטים להלכה הנתיבות המשפט ומחנה‬
‫אפרים‪ ,‬שתביעת דמי אונאה אפשרית‪ ,‬אבל תביעת‬       ‫ג‪ .‬וכך יהיה גם לפי ביאורם של הנתיבות‬
‫ביטול מקח ‪ -‬דהיינו הונאה יותר משישית‪ ,‬כאן‬       ‫המשפט (שם ס"ק ד) והמחנה אפרים (הלכות‬
‫בוודאי היתה מחילה ואין לו שוב זכות תביעה על‬     ‫מכירה ודיני אונאה סימן י"ט)‪ ,‬שחילקו בין הסוגיות‪,‬‬
                                                ‫שהגמרא בבא בתרא מדברת באופן שתביעת‬
                                          ‫כך‪.‬‬   ‫הלקוח אינה על החזר האונאה אלא תביעה לביטול‬
                                                ‫המקח‪[ ,‬תביעה זו קיימת כאשר האונאה הינה‬
‫ואם כן במקרה שלנו שמדובר בהתחכמות‬               ‫יותר משישית מסכום המכירה] שבמקרה זה אנו‬
‫מכוונת לתביעת החזר הונאה‪ ,‬לא היתה כאן מחילה‪,‬‬    ‫אומרים שכיון שידע בזמן המכר מהאונאה‪ ,‬אין לו‬
‫ויכול לחזור ולתבוע החזר ההפרש בין המחיר‬         ‫זכות תביעה לביטול מקח‪ ,‬בשונה מהגמרא בבא‬
                                                ‫מציעא המדברת במקרה שהיתה אונאה מדויקת‬
             ‫הריאלי לבין הסכום ששילם בפועל‪.‬‬     ‫של שישית‪ ,‬שבמקרה כזה מאחר והתביעה איננה‬
                                                ‫על ביטול המקח אלא על החזרת האונאה‪ ,‬לכן‬
     ‫חשש לשיבוש הליכי המסחר‬                     ‫תביעה כזו קיימת גם כשידע בזמן המכירה שהוא‬

‫ושאלה מעניינת נשאל הרא"ש (שו"ת הרא"ש‬                                                   ‫מאונה‪.‬‬
‫כלל ק"ב ס"ד) שכתוצאה מהלכות אונאה אנו‬
‫עלולים לשבש את הליכי המסחר‪ ,‬כי אדם שמחמת‬        ‫והנימוק של החילוק הזה הוא‪ ,‬שאם אנו מנסים‬
‫דוחק זקוק למעות‪ ,‬ימכור את נכסיו בזול‪ ,‬ואח"כ‬     ‫להבין מה הם תכניותיו של המתאנה‪ ,‬כאשר הוא‬
‫לכשירווח לו‪ ,‬יתבע את הלוקח להחזיר לו את‬         ‫מתאנה במודע‪ ,‬ניתן להעלות ב' אפשרויות או שהוא‬
‫מקחו‪ ,‬בטענה שהוא הונה אותו במכירה [כי כמו‬       ‫מוחל על ההונאה‪ ,‬ודעתו ליתן את היתרה כמתנה‬
‫שבמקרה שהלוקח שילם יותר משישית יש דין‬           ‫למוכר‪ ,‬ואז כמובן שאין לו כל תביעה על המוכר‪ ,‬או‬
‫אונאה‪ ,‬כך כאשר המוכר קיבל פחות משישית‬           ‫שנאמר להיפך‪ ,‬שכוונתו להערים על המוכר‪ ,‬ואחר‬
‫מהמחיר הריאלי‪ ,‬יש הלכות אונאה] וכיון שהוא‬       ‫המכירה לחזור ולתבוע אותו על האונאה‪ ,‬ואם כן‬
‫אכן קיבל הרבה פחות מהמחיר הריאלי הוא אכן‬
                                                  ‫אין כאן כלל מחילה‪ ,‬ובודאי יכול לתבוע הונאתו‪.‬‬
                                    ‫יזכה בדין‪.‬‬
                                                ‫אך אימתי ניתן לצדד ב' אפשרויות‪ ,‬רק במקרה‬
‫והשיב להם הרא"ש שאם זלזל במכירתו‬                ‫שתביעת הקונה היא על החזר הונאה‪ ,‬אבל אם‬
‫[כלומר הוזיל את המחיר] יותר מכדי שהדעת נוטה‪,‬‬    ‫תביעת הקונה היא על ביטול המקח‪ ,‬כאן ודאי אי‬
‫שניכר שמפני דחקו הוצרך לזלזל‪ ,‬אינו יכול לחזור‪,‬‬  ‫אפשר לומר שהוא התכוון ל"התחכם" כנגד המוכר‪,‬‬
                                                ‫דמה הועילה לו התחכמותו‪ ,‬הרי כל התביעה‬
                                 ‫כי ידע ומחיל‪.‬‬  ‫שלו היא על ביטול המקח‪ ,‬ולהגיע לכזה "הישג"‬

‫אך הגאון ר' מאיר אריק זצ"ל בספרו מנחת‬
‫פתים (סימן רכ"ז ס"ק ט) מוכיח מהירושלמי (בבא‬
   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138