Page 133 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 133
גלק משה הנמאנ הקסיע מתנת
אין צורך לעשות קנין ואחר כך לבטל הקנין ,אלא ולדברי קצות החושן גם במקרה שלפנינו,
מלכתחילה ניתן להימנע מקנין כזה ,ולכן באופן כזה שהמוכר לא היה מודע לכך שהלוקח "מתחכם"
בוודאי ובוודאי שלא היתה כאן כל התחכמות ,אלא כנגדו ,וחשב לתומו שהלקוח הוא ה"תמים" ואינו
מודע לשוויו האמיתי של המוצרים ,אין כאן כל
הסכמה בלב למחול למוכר על האונאה.
מניעה לתבוע בחזרה את ההונאה.
ולכן נוקטים להלכה הנתיבות המשפט ומחנה
אפרים ,שתביעת דמי אונאה אפשרית ,אבל תביעת ג .וכך יהיה גם לפי ביאורם של הנתיבות
ביטול מקח -דהיינו הונאה יותר משישית ,כאן המשפט (שם ס"ק ד) והמחנה אפרים (הלכות
בוודאי היתה מחילה ואין לו שוב זכות תביעה על מכירה ודיני אונאה סימן י"ט) ,שחילקו בין הסוגיות,
שהגמרא בבא בתרא מדברת באופן שתביעת
כך. הלקוח אינה על החזר האונאה אלא תביעה לביטול
המקח[ ,תביעה זו קיימת כאשר האונאה הינה
ואם כן במקרה שלנו שמדובר בהתחכמות יותר משישית מסכום המכירה] שבמקרה זה אנו
מכוונת לתביעת החזר הונאה ,לא היתה כאן מחילה, אומרים שכיון שידע בזמן המכר מהאונאה ,אין לו
ויכול לחזור ולתבוע החזר ההפרש בין המחיר זכות תביעה לביטול מקח ,בשונה מהגמרא בבא
מציעא המדברת במקרה שהיתה אונאה מדויקת
הריאלי לבין הסכום ששילם בפועל. של שישית ,שבמקרה כזה מאחר והתביעה איננה
על ביטול המקח אלא על החזרת האונאה ,לכן
חשש לשיבוש הליכי המסחר תביעה כזו קיימת גם כשידע בזמן המכירה שהוא
ושאלה מעניינת נשאל הרא"ש (שו"ת הרא"ש מאונה.
כלל ק"ב ס"ד) שכתוצאה מהלכות אונאה אנו
עלולים לשבש את הליכי המסחר ,כי אדם שמחמת והנימוק של החילוק הזה הוא ,שאם אנו מנסים
דוחק זקוק למעות ,ימכור את נכסיו בזול ,ואח"כ להבין מה הם תכניותיו של המתאנה ,כאשר הוא
לכשירווח לו ,יתבע את הלוקח להחזיר לו את מתאנה במודע ,ניתן להעלות ב' אפשרויות או שהוא
מקחו ,בטענה שהוא הונה אותו במכירה [כי כמו מוחל על ההונאה ,ודעתו ליתן את היתרה כמתנה
שבמקרה שהלוקח שילם יותר משישית יש דין למוכר ,ואז כמובן שאין לו כל תביעה על המוכר ,או
אונאה ,כך כאשר המוכר קיבל פחות משישית שנאמר להיפך ,שכוונתו להערים על המוכר ,ואחר
מהמחיר הריאלי ,יש הלכות אונאה] וכיון שהוא המכירה לחזור ולתבוע אותו על האונאה ,ואם כן
אכן קיבל הרבה פחות מהמחיר הריאלי הוא אכן
אין כאן כלל מחילה ,ובודאי יכול לתבוע הונאתו.
יזכה בדין.
אך אימתי ניתן לצדד ב' אפשרויות ,רק במקרה
והשיב להם הרא"ש שאם זלזל במכירתו שתביעת הקונה היא על החזר הונאה ,אבל אם
[כלומר הוזיל את המחיר] יותר מכדי שהדעת נוטה, תביעת הקונה היא על ביטול המקח ,כאן ודאי אי
שניכר שמפני דחקו הוצרך לזלזל ,אינו יכול לחזור, אפשר לומר שהוא התכוון ל"התחכם" כנגד המוכר,
דמה הועילה לו התחכמותו ,הרי כל התביעה
כי ידע ומחיל. שלו היא על ביטול המקח ,ולהגיע לכזה "הישג"
אך הגאון ר' מאיר אריק זצ"ל בספרו מנחת
פתים (סימן רכ"ז ס"ק ט) מוכיח מהירושלמי (בבא