Page 133 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫גלק‬ ‫משה‬ ‫הנמאנ הקסיע‬ ‫מתנת‬

‫אין צורך לעשות קנין ואחר כך לבטל הקנין‪ ,‬אלא‬ ‫ולדברי קצות החושן גם במקרה שלפנינו‪,‬‬
‫מלכתחילה ניתן להימנע מקנין כזה‪ ,‬ולכן באופן כזה‬ ‫שהמוכר לא היה מודע לכך שהלוקח "מתחכם"‬
‫בוודאי ובוודאי שלא היתה כאן כל התחכמות‪ ,‬אלא‬ ‫כנגדו‪ ,‬וחשב לתומו שהלקוח הוא ה"תמים" ואינו‬
‫מודע לשוויו האמיתי של המוצרים‪ ,‬אין כאן כל‬
‫הסכמה בלב למחול למוכר על האונאה‪.‬‬
‫מניעה לתבוע בחזרה את ההונאה‪.‬‬
‫ולכן נוקטים להלכה הנתיבות המשפט ומחנה‬
‫אפרים‪ ,‬שתביעת דמי אונאה אפשרית‪ ,‬אבל תביעת‬ ‫ג‪ .‬וכך יהיה גם לפי ביאורם של הנתיבות‬
‫ביטול מקח ‪ -‬דהיינו הונאה יותר משישית‪ ,‬כאן‬ ‫המשפט (שם ס"ק ד) והמחנה אפרים (הלכות‬
‫בוודאי היתה מחילה ואין לו שוב זכות תביעה על‬ ‫מכירה ודיני אונאה סימן י"ט)‪ ,‬שחילקו בין הסוגיות‪,‬‬
‫שהגמרא בבא בתרא מדברת באופן שתביעת‬
‫כך‪.‬‬ ‫הלקוח אינה על החזר האונאה אלא תביעה לביטול‬
‫המקח‪[ ,‬תביעה זו קיימת כאשר האונאה הינה‬
‫ואם כן במקרה שלנו שמדובר בהתחכמות‬ ‫יותר משישית מסכום המכירה] שבמקרה זה אנו‬
‫מכוונת לתביעת החזר הונאה‪ ,‬לא היתה כאן מחילה‪,‬‬ ‫אומרים שכיון שידע בזמן המכר מהאונאה‪ ,‬אין לו‬
‫ויכול לחזור ולתבוע החזר ההפרש בין המחיר‬ ‫זכות תביעה לביטול מקח‪ ,‬בשונה מהגמרא בבא‬
‫מציעא המדברת במקרה שהיתה אונאה מדויקת‬
‫הריאלי לבין הסכום ששילם בפועל‪.‬‬ ‫של שישית‪ ,‬שבמקרה כזה מאחר והתביעה איננה‬
‫על ביטול המקח אלא על החזרת האונאה‪ ,‬לכן‬
‫חשש לשיבוש הליכי המסחר‬ ‫תביעה כזו קיימת גם כשידע בזמן המכירה שהוא‬

‫ושאלה מעניינת נשאל הרא"ש (שו"ת הרא"ש‬ ‫מאונה‪.‬‬
‫כלל ק"ב ס"ד) שכתוצאה מהלכות אונאה אנו‬
‫עלולים לשבש את הליכי המסחר‪ ,‬כי אדם שמחמת‬ ‫והנימוק של החילוק הזה הוא‪ ,‬שאם אנו מנסים‬
‫דוחק זקוק למעות‪ ,‬ימכור את נכסיו בזול‪ ,‬ואח"כ‬ ‫להבין מה הם תכניותיו של המתאנה‪ ,‬כאשר הוא‬
‫לכשירווח לו‪ ,‬יתבע את הלוקח להחזיר לו את‬ ‫מתאנה במודע‪ ,‬ניתן להעלות ב' אפשרויות או שהוא‬
‫מקחו‪ ,‬בטענה שהוא הונה אותו במכירה [כי כמו‬ ‫מוחל על ההונאה‪ ,‬ודעתו ליתן את היתרה כמתנה‬
‫שבמקרה שהלוקח שילם יותר משישית יש דין‬ ‫למוכר‪ ,‬ואז כמובן שאין לו כל תביעה על המוכר‪ ,‬או‬
‫אונאה‪ ,‬כך כאשר המוכר קיבל פחות משישית‬ ‫שנאמר להיפך‪ ,‬שכוונתו להערים על המוכר‪ ,‬ואחר‬
‫מהמחיר הריאלי‪ ,‬יש הלכות אונאה] וכיון שהוא‬ ‫המכירה לחזור ולתבוע אותו על האונאה‪ ,‬ואם כן‬
‫אכן קיבל הרבה פחות מהמחיר הריאלי הוא אכן‬
‫אין כאן כלל מחילה‪ ,‬ובודאי יכול לתבוע הונאתו‪.‬‬
‫יזכה בדין‪.‬‬
‫אך אימתי ניתן לצדד ב' אפשרויות‪ ,‬רק במקרה‬
‫והשיב להם הרא"ש שאם זלזל במכירתו‬ ‫שתביעת הקונה היא על החזר הונאה‪ ,‬אבל אם‬
‫[כלומר הוזיל את המחיר] יותר מכדי שהדעת נוטה‪,‬‬ ‫תביעת הקונה היא על ביטול המקח‪ ,‬כאן ודאי אי‬
‫שניכר שמפני דחקו הוצרך לזלזל‪ ,‬אינו יכול לחזור‪,‬‬ ‫אפשר לומר שהוא התכוון ל"התחכם" כנגד המוכר‪,‬‬
‫דמה הועילה לו התחכמותו‪ ,‬הרי כל התביעה‬
‫כי ידע ומחיל‪.‬‬ ‫שלו היא על ביטול המקח‪ ,‬ולהגיע לכזה "הישג"‬

‫אך הגאון ר' מאיר אריק זצ"ל בספרו מנחת‬
‫פתים (סימן רכ"ז ס"ק ט) מוכיח מהירושלמי (בבא‬