Page 139 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫טלק‬ ‫משה‬ ‫הנמאנ הקסיע‬ ‫מתנת‬

‫ויותר הוא כבר לא יוכל להופיע שם‪ ,‬אך יש האומרים‬
‫שהוא כבר לא יצטרך להופיע שם‪...‬‬

‫[ומן העניין לציין שאותו משולח עשה כן אך ורק מתוך רצון כנה להשיג‬
‫כסף למוסד ששלחו לאסיפת הכספים‪ ,‬וכל מחשבתו היתה אך ורק לשם‬
‫שמים‪ ,‬ולא היתה לו כל טובת הנאה מכסף זה‪ ,‬ואדרבה אפילו את הוצאות‬

‫הנסיעה הוא שילם מכיסו]‪.‬‬

‫ונשאל מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ ,‬האם צריכים להחזיר את הכסף לאנשי הקהילה‪,‬‬
‫כדין כסף גנוב שצריך להשיבו לבעליו‪ ,‬או שנאמר שמאחר והמוסד שעבורו נאסף‬

‫הכסף אכן זקוק באמת לכסף זה‪ ,‬אם כן המטרה מכשירה את האמצעים‪.‬‬

‫ותשובתו היתה‪ :‬שמאחר וידוע לו בבירור שאנשי הקהילה שם עדיין לא השלימו‬
‫את חוק המעשרות‪ ,‬אם כן אין כל צורך להשיב להם את הכסף‪ ,‬ואין כל בעיה בכך‬

‫שהכסף הוצא מהם בדרך תרמית מאחר וייעודו הוא לצורכי צדקה‪.‬‬

‫ואף שכמובן שאין למדים הלכה ממעשה‪ ,‬אך הדברים תואמים את דברינו‪ ,‬כי אמנם‬
‫היתה כאן "הצגת שווא" אבל לא "מצגת שווא"‪ ,‬וכשהמטרה נכונה אף אם האמצעים‬

‫אינם נכונים אין זו תרמית‪.‬‬

‫אך נוסיף‪ ,‬שבוודאי אין ללמוד מכאן היתר להוציא כסף מאנשים בדרכי מרמה‬
‫למען מטרות נעלות ככל שיהיו‪ ,‬אלא שבמקרה זה מאחר והיה ידוע למרן זצ"ל‬
‫שאנשים אלו עדין לא שילמו מעשר כספים כדין‪ ,‬לכן הוא אמר שלא היתה כל בעיה‬
‫להוציא מהם את הכסף‪ ,‬ולכן השליח איננו גזלן ואין כל צורך להשיב את הכסף לאנשי‬
‫הקהילה‪ ,‬זאת ועוד שמאחר וברמה העקרונית יהודים יקרים אלו מעוניינים להעניק‬
‫מכספם למטרות קודש‪ ,‬אלא שמתוך החשש לרמאים ומחוסר אפשרות לבדוק ולברר‬
‫מי מבין פושטי היד הינו אמין ומי הוא רמאי‪ ,‬לכן הם קבעו לעצמם כלל ברזל שהם‬
‫מעניקים מכספם רק למוסד שרבם מכירו באופן אישי‪ ,‬ומאחר ולפי האמת מוסד‬
‫זה שהכסף הופנה אליו הינו מוסד שראוי לתרום לו ורק מחמת חוסר הכרות עם רב‬
‫המקום לכן נמנע מהשליח לקבל את המלצתו של הרב‪ ,‬אם כן סוף דבר המטרה כאן‬
‫הינה כנה ונכונה אף לפי רצונם של התורמים‪ ,‬שהרי לו ידעו והכירו את המוסד בוודאי‬
‫שלא היו נמנעים מלתרום לו‪ ,‬ולכן במקרה זה הורה מרן זצ"ל שהמטרה מקדשת את‬

‫האמצעים ואין להקיש מכאן למקרים אחרים‪.‬‬