Page 141 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 141
אמק משה הנמאנ הקסיע מתנת
להעלים פרט זה ,ורק אחרי שיתרצו זה לזה ,אז לגלות את האמת ,ובודאי שאז פרט זה
כבר לא יפריע לגמור את שידוך.
וכך שמעתי גם משמו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
המודד להונאה
ואמר לי ידידי ומחותני הרה"ג ר' דוד גוטליב שליט"א אבחנה נפלאה ,לקבוע האם
שינוי בסיפור הדברים מהוה תרמית והונאה ,ואבחנה זו נכונה הן לעניין אמת ושקר,
והן לגבי תרמית במקח וממכר ,שכיוון שהונאה ותרמית ,היינו להונות ולרמות את
השני ,אם כן עלינו לשער האם לאחר מעשה התוצאה תהיה לפי רצונו של השני ,אז
השקר אינו מהוה תרמית והונאה ,אבל אם השני יחוש מרומה לאחר מעשה ולא יהיה
מרוצה מהתוצאה ,אז יש להימנע מזה ,כי זה מהוה שקר ותרמית.
וכן בענייני שידוכים ,יש לשקול צעדינו על פי כלל זה ,באם אחר שיפגשו ,לא יפריע
העלמת פרט מסוים ,אין כאן תרמית ,אבל אם גם אחר כך יכול להפריע להם הידיעה
שהוסתרה מהם ,אסור לעשות כן וזה בכלל הונאה ותרמית.
ולכן נראה לי שבמקרה הנידון ,מאחר והיות הבחור "גרוש" איננו פגם מהותי ,ורק
מהוה חסימה מהרצון לגשת להצעה כזאת ,אבל בודאי אחר שיפגשו אם יהיו מרוצים ,לא
יפריע העובדה שהבחור גרוש ,ולכן מותר להעלים מהבחורה את היותו של הבחור גרוש.
אמנם ישנם מומים שאם לא מדווחים עליהם טרום הקידושין נכנסים לחשש של
ביטול מקח מחמת המום ,מה שמבטל את תוקף הנישואין וביאתם ביאת זנות ופעמים
שהאשה מותרת להינשא לאחר ללא קבלת גט מבעלה מכיוון שלא היה כל תוקף
לקידושין ולנישואין ,ועל כן בוודאי מן הראוי לגלות זאת לכל המאוחר לפני הנישואין.
ומעשה בבחורה שלא גילתה לחתנה עד אחר החתונה את העובדה שכל השיניים
שלה אינם טבעיות אלא הושתלו לה ,ואמר על כך הגאון רבי יצחק זילברשטיין
שליט"א רבה של רמת אלחנן שמאחר ולא ניכר בה כלל שהשיניים שלה מושתלות
על כן אין זה נקרא מום.
והיתה בחורה שלא גילתה עד הנישואין את העובדה שהשתילו לה קוצב לב ,ובמבט
ראשון זה נראה דבר מהותי ובוודאי יש כאן שאלה של מום ,אבל ישנה חוות דעת של
ד"ר אדלר מלונדון הטוען שאדם הנעזר בקוצב לב אין זה נחשב למום ,וכמובן שיש
צורך להניח שאלה חמורה כזאת על שולחנם של פוסקי ההלכה המפורסמים.