Page 100 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 100

‫משה‬  ‫'ד ףנע ‪ -‬ז"י גירש‬                          ‫מתנת‬    ‫ק‬

‫המעביד הקודם טוען שאין לו זכות לכך היות ואת‬
‫היחסים איתם הוא יצר במקום עבודתו הקודם וזה שייך‬

                                           ‫למקום ההוא‪.‬‬

‫לפי חוקי העבודה הקיימים בשוק אי אפשר לאסור עליו לבצע‬
   ‫את זאת‪ ,‬אלא שהמעביד שואל האם כך הדין גם על פי תורה?‬

     ‫בדין עני המהפך בחררה‬

‫והרא"ש שבמציאה שאינו יכול למצוא במקום אחר‬       ‫א‪ .‬מצינו בגמרא במסכת קדושין דף נ"ט‪" .‬עני‬
‫אפילו לכתחילה מותר ליטול‪ ,‬וכן הנתיבות המשפט‬     ‫המהפך בחררה ובא אחר ונטלה נקרא רשע"‪.‬‬
‫בבאורים אות ב' וכן בשו"ת משאת בנימין סימן כ"ז‪,‬‬  ‫ובגמרא מבואר שאף שכאשר הראשון היפך בחררה‬
                                                ‫לא ידע מזה השני גם כן נקרא רשע אם לא ישיב‬
          ‫ושכן כתב בשו"ת מהרי"ק שורש קי"ב‪.‬‬      ‫לו‪ .‬אולם מבואר בפוסקים (תשובות מהרש"ל ל"ו‬
                                                ‫פתחי תשובה ריש סימן רל"ז‪ ,‬וכן כתב בתשובות‬
‫והוסיף הרמ"א שאף לרש"י והרמב"ן שאסור‬            ‫הרשב"א חלק ו' סימן רנ"ט) שדין זה שנקרא רשע‬
‫בכל מקרה‪ ,‬מכל מקום אם הראשון הוא עשיר‬           ‫אינו דין ממוני ובית דין לא מוציאים את החררה‬
‫והשני הוא עני אינו נקרא רשע גם לרש"י והרמב"ן‪.‬‬   ‫ממנו‪ ,‬אלא שמכריזים בבית הכנסת שהוא רשע‪.‬‬
                                                ‫וההשלכה המעשית של דין זה שהוא נקרא רשע‬
‫ג‪ .‬כתב שם הרמ"א בשם המרדכי "וכל זה לא‬
‫מיירי אלא כשכבר פסקו הדמים שביניהם ואין‬                      ‫הוא שאפשר לדבר עליו לשון הרע‪.‬‬
‫מחוסרים אלא הקנין אבל אם מחוסרים עדיין‬
‫הפסיקה שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה יותר בזול‬    ‫ב‪ .‬נחלקו רש"י ותוס' בסוגיא בקידושין שם האם‬
‫מותר לאחר לקנותו בין אם המוכר עכו"ם או ישראל"‬   ‫דין זה של עני המהפך בחררה נאמר רק במכר או גם‬
‫עכ"ל‪ .‬וכתב על זה הפרישה [הביאו הפתחי תשובה‬      ‫במציאה‪ ,‬שיטת רש"י והרמב"ן שמדובר בין במכר‬
‫שם סעיף‪-‬קטן ג'] ועתה נוהגים לפסוק על כיוצא בזה‬  ‫ובין במציאה‪ ,‬אולם התוס' אומרים וכן הוא ברא"ש‬
‫שהוא השגת גבול‪ ,‬ולכאורה נראה לחלק דכשבא‬         ‫שרק כשרוצה העני להרויח בשכירות נאמר הדין‬
‫אחד לקנות דבר מהשני‪ ,‬ומחולקים בפיסוק הדמים‬      ‫שאם "מהפך" בעבודה זו ובא אחר ולוקחה ממנו‬
‫ולולא שבא השלישי היו משווים נפשם‪ ,‬זה מיקרי‬      ‫נקרא רשע כי יכול לעשות כן במקום אחר‪ ,‬אולם‬
‫גם כן הסגת גבול‪ ,‬והא דאמרו שאינו נקרא הסגת‬      ‫במציאה שאי אפשר לומר לו לילך למקום אחר‬
‫גבול עד שיהיו משוים בפיסוק‪ ,‬היינו כשהלוקח הלך‬   ‫ו"למצוא"‪ ,‬אפילו לכתחילה מותר ליטול את החררה‬
‫מהמוכר ואמר לא אתן יותר מזה‪ ,‬עד כאן‪ .‬כלומר‪,‬‬     ‫כל עוד שלא עשה בה קנין‪ ,‬וכמו שמוכח מהמשנה‬
‫כשיש מחלוקת במחיר ונכנס שלישי ומציע מחיר‬        ‫בבבא מציעא דף י‪ :‬ראה את המציאה ונפל לו עליה‬
‫זה נקרא שהלה מהפך בחררה‪ ,‬אבל אם התבצרו כל‬
‫אחד בעמדותיו וכבר לא היה מיקוח ביניהם ואז נכנס‬       ‫הרי היא שלו‪ ,‬ומותר אף לכתחילה לעשות כן‪.‬‬

       ‫השלישי זה לא נקרא מהפך בחררה ומותר‪.‬‬      ‫והרמ"א בסימן רל"ז סעיף א' הכריע כתוס'‬
   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104   105