Page 102 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 102

‫משה‬  ‫'ד ףנע ‪ -‬ז"י גירש‬                         ‫מתנת‬  ‫קב‬

  ‫כיצד הלה עושה סחורה ברשימותיי‬                ‫היוצא מכל זה שכל אדם יכול לפתוח חנות‬
                                               ‫ברשותו‪ ,‬אף שמוכר אותם דברים ויתכן שיעברו‬
‫סברא נוספת נראה לדון שהשימוש ברשימת‬            ‫הקונים אליו‪ ,‬ואין זה היזק ברור מפני שכל אחד‬
‫לקוחות חמור משאר שימוש בזכויות יוצרים‪,‬‬         ‫פותח חנות במקומו‪ ,‬אבל להכנס לרשות של השני‬
‫ושבזה גם המתירים יסכימו לאסור‪ .‬כי הנה באמת‬     ‫ולפתוח שם חנות אסור‪ ,‬כלומר ללכת וליזום קשר‬
‫בכל המקרים הנ"ל של שימוש ביצירות שונות‪,‬‬        ‫עם הלקוחות ולשכנעם שיעברו איתו הרי זה כמו‬
‫השימוש בו אינו מכלה אותו‪ ,‬ולכן דנו הפוסקים‬     ‫כניסה לרשותו של השני‪ ,‬ורק אם הם באים מחמת‬
‫האם יש בזה איסור שימוש‪ ,‬מה‪-‬שאין‪-‬כן בשימוש‬      ‫עצמם או אפילו על ידי מה שהוא עושה מבצעים‬
‫ברשימת לקוחות‪ ,‬הרי כל הערך שלו טמון בסודיות‬    ‫מיוחדים שעל ידי זה יעברו הלקוחות אליו‪ ,‬זה מותר‬
‫שלה‪ ,‬וברגע שאי מי מגלה אותה הרי שהוא רוקן‬
                                                 ‫לעשות מכיון שגם המוכר השני יכול לעשות כן‪.‬‬
                    ‫אותה מתוכנה ומכלה אותה‪.‬‬
                                               ‫ולפי זה פסק בשו"ת מנחת יצחק חלק ב' סימן‬
‫והרי זה דומה לסברא שנאמרה במשנה במסכת‬          ‫צ"ד וחלק ג' סימן קכ"ז שאדם המשתמש ברשימת‬
                   ‫בבא מציעא דף ל"ה עמוד ב'‪:‬‬   ‫לקוחות של אחר‪ ,‬נחשב כנוטל חיותו ופרנסתו של‬
                                               ‫יוצר הרשימה ואסור לעשות כן‪ ,‬היות וזה כמו פורש‬
‫השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה‬             ‫מצודת הדג ויהיב סיארא שאסור לקחת את הדג‪,‬‬
‫כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל‬
‫ישלם לשוכר אמר ר' יוסי כיצד הלה עושה סחורה‬                           ‫ועיין שם שהאריך בכל זה‪.‬‬

    ‫בפרתו של חבירו אלא תחזור פרה לבעלים‪.‬‬       ‫אם כן במקרה של מכירת הנייר על ידי‬
                                               ‫הסוכן‪ ,‬הדבר ברור שאסור למר יואב ב‪ .‬להמשיך‬
‫כלומר‪ ,‬ראובן שכר פרה משמעון ובתוך זמן‬          ‫במכירת הנייר לאותם לקוחות שהגיעו אליו‬
‫השכירות השאילה ללוי‪ ,‬ואצל לוי מתה הפרה‪ ,‬והרי‬   ‫מלקוחות חברת "קנון"‪ .‬ובנוגע לתשלום על‬
‫דין השוכר שפטור מתשלומים אם הפרה מתה‪,‬‬          ‫הרווחים מהנייר שכבר נמכר‪ ,‬כותב שם הגאון‬
‫ואילו השואל חייב במיתתה‪ ,‬ונמצא לפי זה מצב‬      ‫בעל המנחת יצחק זצ"ל שאמנם זה נקרא "גזל"‬
‫אבסורדי שלוי השואל חייב לשלם לשמעון השוכר‪,‬‬     ‫אבל ללא מעשה של גזילה‪ ,‬ולכן למעשה עליהם‬
‫ואילו שמעון השוכר פטור לשלם לראובן הבעלים‪,‬‬     ‫לבוא לידי פשרה על התשלום המגיע לחברה‬
‫ועל כך טוען רבי יוסי "כיצד הלה [‪-‬שמעון השוכר]‬
‫עושה סחורה [‪-‬רווחים שמקבל את שווי הפרה‬                                           ‫מהסוכן‪.‬‬
‫מלוי השואל] בפרתו של חבירו [‪-‬ראובן הבעלים‬
                                               ‫כמו כן בעיקר הנידון אודות גניבת תוכנות‬
                         ‫שמפסיד את הפרה]?‬      ‫וכדומה אמר לי הגאב"ד הגאון רבי ניסים קרליץ‬
                                               ‫שליט"א שיש בזה טענה של "פסקת לחיותי"‬
‫בדומה לזה אף אנו נשאל‪ :‬כיצד הלה עושה‬
                            ‫סחורה ברשימותיי?‬                                          ‫ואסור‪.‬‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107