Page 97 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 97

‫מתנת בהינג משה צז‬

‫בעלות על יצירה‬                                                 ‫עלה ב'‬

                                               ‫נתנאל ג‪ .‬שואל‪:‬‬

‫לחברה הנקראת "אופיס" המוכרת תוכנות למחשב‪,‬‬
‫יש להם תוכנה משנת ‪ 2010‬שאינה נמכרת יותר על ידי‬
‫החברה [כונתה שעל ידי כך יקנו את התוכנה החדישה‬
‫משנת ‪ 2012‬וירויחו יותר]‪ .‬ונשאלת השאלה‪ :‬האם יש‬

                    ‫סיבה לאסור להעתיק אותה מחבר?‬

‫במקרה שהתוכנה נמכרת גם עכשיו על ידי החברה נתבאר בספרנו "מתנת משה"‬
‫חלק ראשון [בקונטרס הנאה ושכרה] שצריך לשלם על ההנאה [עיין שם בשריג ט' עלה‬
‫ב'‪ ,]1‬אולם כאמור במקרה זה החברה כבר אינה משווקת תוכנה זו‪ ,‬והשאלה היא רק אם‬

                               ‫יש לה "בעלות" על התוכנה ויכולה למנוע את העתקתה‪.‬‬

‫להוריד את התוכנות משם‪ ,‬ודינם הוא כדין חנות‬     ‫נחלקו הפוסקים אם יש בעלות על דבר רוחני‪,‬‬
‫קלטות שוודאי לא יכול לקחת משם‪ ,‬אולם אם‬         ‫ורבים הם הפוסקים הסבורים כי אכן יש בעלות‬
‫מדובר באתר חינמי שמאפשר לכל הרוצה להוריד‬       ‫על יצירה רוחנית ומחשבתית‪ ,‬והמשתמש ביצירה‬
                                               ‫שלא מדעת בעליה יש בזה משום איסור גזל‪ ,‬אך יש‬
                     ‫משם כרצונו יתכן שמותר‪.‬‬    ‫מגדולי הפוסקים הסוברים שאין בעלות על יצירה‬

‫אלא שעלינו להבין איך שייך איסור זה בדבר‬                                              ‫רוחנית‪.‬‬
                              ‫שאין בו ממשות‪.‬‬
                                               ‫עוד נאמרה סברא בפוסקים שמכיון שבדרך‬
‫בכל מסחר‪ ,‬מכירה וקניה‪ ,‬נצרך מעשה קנין כדי‬      ‫כלל אפשר "להוריד" מהאינטרנט אותם חומרים‬
‫לקנותו‪ ,‬כמו כן לצורך גניבה צריך לעשות מעשה‪,‬‬    ‫אם כן שוב אין בכך גזילה או השגת גבול‪ ,‬אך יש‬
‫אם כן דבר כזה שאין בו ממשות לכאורה לא שייך‬     ‫לדון בזה משום שבעל האתר וודאי אינו מסכים‬

                                ‫בו מעשה קנין‪.‬‬

‫‪ 	.1‬בספר מתנת משה חלק ראשון קונטרס הנאה ושכרה שריג ט' עלה ב' הבאנו מהנודע ביהודה שנדרש לשאלה אודות‬
‫מדפיס שהשתמש בחלק מיצירת האותיות שיצר לצורך הדפסת ש"ס של מחבר אחד לצורכו הוא‪ ,‬ולכאורה איזה יצירה‬

     ‫יש כאן בצירוף אותיות זמני לצורך הדפסה? ורואים שגם זה נחשב ליצירה ושיש על זה דין גזל ושאר זכויות ממון‪.‬‬

‫הערת הרי"ב שליט"א‪ :‬יש לחלק ששם זה באמת שימוש פיזי ביצירה פיזית ולכן יש לדון בדיני גזל והנאה באותם אותיות‪,‬‬
‫אבל הנידון שלנו הוא משום שאף‪-‬על‪-‬פי שגם הדיסק דומה באמת למקרה של הנודע ביהודה‪ ,‬היות והיצירה "נתפסה"‬
‫על גבי דבר ממשי‪ ,‬ואפשר לומר שבעצם המחיר הוא של הדיסק עצמו‪ ,‬אבל סוף סוף ההעתקה היא דבר שאינו ממשי כי‬

                                                                              ‫לא החסרתי כלום מהדיסק וכדומה‪.‬‬
   92   93   94   95   96   97   98   99   100   101   102