Page 98 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ד ףנע ‪ -‬ז"י גירש‬ ‫מתנת‬ ‫צח‬

‫כבריא לכל מעשיו? "והא אמר רבא אמר רב נחמן‬ ‫אולם צריך להבחין בין בעלות על הדבר‬
‫הלוואתי לפלוני הלוואתו לפלוני" כלומר שרב נחמן‬ ‫כבעלים‪ ,‬לבין האפשרות להעברת הבעלות על הדבר‬
‫עצמו אמר ש"שכיב מרע" יכול לומר‪ :‬חוב שחייב‬ ‫ממנו‪ ,‬כי כאשר דנים על הבעלות יתכן שהיא שלו‬
‫לי ראובן יקבל שמעון "ואף על גב דליכא בבריא"‬ ‫מעצם הדבר שהוא זה שהמציא את הרעיון [כמו‬
‫כלומר ואף על פי שדין זה הוא הקנאת דבר שאין בו‬ ‫שיבואר לקמן]‪ ,‬אך להעביר את הבעלות הזו זה כבר‬

‫ממש והוא לא שייך גם בבריא‪.‬‬ ‫מסובך יותר‪.2‬‬

‫ומתרצת הגמרא ‪" -‬אמר רב פפא הואיל ויורש‬ ‫הבה נתבונן‪ :‬כדי למכור אויר של מגרש צריך‬
‫יורשה" כלומר שה"שכיב מרע" לא יכול להוריש‬ ‫למכור גם את המגרש עצמו או לפחות חלק ממנו‪,‬‬
‫דבר שאין בו ממש רק בכזה דבר שיורש יכול לירש‬ ‫אבל אי אפשר למכור אויר לבד‪ ,‬אם כן גם למכור‬
‫את זה‪ ,‬ולכן גם הלואה מאחר שהיורש יורש הלואה‬ ‫דבר לא ממשי כזכויות יוצרים לכאורה דינו כמכירת‬
‫לכן גם שכיב מרע יכול ליתנה במתנה אף שזה דבר‬
‫שאין בו ממש‪ .‬עוד תירוץ מביאה הגמ' דזה שייך‬ ‫אויר‪.‬‬
‫אף בבריא במעמד שלושתן‪ ,‬כלומר שבקנין הנקרא‬
‫"מעמד שלושתן" אפשר להקנות גם הלואה ולכן זה‬ ‫אולם עצם הבעלות שיש גם על דבר שאין בו‬
‫ממש‪ ,‬מבואר כן בשו"ת שואל ומשיב חלק א' סימן‬
‫שייך גם במתנת "שכיב מרע"‪.‬‬ ‫מ"ד‪ ,‬וכן בספר "ברכת שלמה" להגאון רבי שלמה‬
‫טנא זצ"ל (חושן משפט סימן כ"ד‪-‬כ"ה) מאריך‬
‫מדברי הגמרא הללו מוכח כי יתכן שיהיה לאדם‬ ‫להוכיח שזה ודאי שיש על זה בעלות‪ ,‬ורק שיש נידון‬
‫אויר בלי גוף‪ ,‬שהרי כל הנידון בגמרא הוא רק אם‬
‫יכול להקנות את הדיורין ללא הבית לאחר‪ ,‬אבל אין‬ ‫אם אפשר להעביר בעלות זו‪.‬‬
‫שום ספק שדבר זה בבעלותו‪ ,‬והרי זה דומה ממש‬
‫להקנאת אויר‪ ,‬אם כן נמצא ששייך בעלות על דבר‬ ‫לצורך כך נעיין בדברי הגמ' במסכת בבא בתרא‬
‫שאין בו ממש‪ .‬ועוד עיין שם בספר ברכת שלמה‬ ‫דף קמ"ז עמוד ב' ודף קמ"ח עמוד א' "אמר רבא‬
‫שהרחיב שם בראיות מדברי הראשונים והפוסקים‬ ‫אמר רב נחמן שכיב מרע שאמר ידור פלוני בבית‬
‫זה יאכל פלוני בדקל זה לא אמר כלום עד שיאמר‬
‫בסוגיא זו‪.‬‬ ‫תנו בית זה לפלוני תנו דקל זה לפלוני" כלומר אדם‬
‫הנוטה למות אינו יכול לתת במתנת שכיב מרע דבר‬
‫עיקרי השיטות בזה הובאו בכמה ספרים‬ ‫שאין בו ממש כמו דיורין שזה דבר ערטילאי ללא‬
‫העוסקים בענין‪ ,‬כגון בספר "משנת זכויות היוצר"‬
‫מהרב נחום מנשה ויספיש שליט"א מירושלים‪,‬‬ ‫ממשות ממונית שעליה תחול אותה צואה‪.‬‬
‫וראה שם פרק י"ח שהביא מדברי מרן הגרי"ש‬
‫אלישיב זצ"ל שסובר שאין מגבלת זמן לזכויות‬ ‫שואלת הגמ' ‪" -‬למימרא דסבר רב נחמן מידי‬
‫היוצרים‪ ,‬והאיסור הוא אף אם אי אפשר כבר להשיג‬ ‫דאיכא בבריא איכא בשכיב מרע ודליכא בבריא ליכא‬
‫את היצירה [כמו במקרה שלנו]‪ ,‬וגם אם הדבר פרוץ‬ ‫בשכיב מרע" כלומר וכי רב נחמן סובר של"שכיב‬
‫מרע" אין את ה"מיוחדות" שיכול להקנות ולתת גם‬
‫דבר שבריא אינו יכול לתת וסובר שדינו לגבי קנינים‬

‫‪ .2‬דוגמא לדבר ‪ -‬פחות משוה פרוטה‪ ,‬שרבים מגדולי הפוסקים דנו האם יש לזה שם ממון או לא (ובמקום אחר הארכנו‬
‫בזה)‪ ,‬אבל זה ודאי שמי שיש לו דבר השייך לו‪ ,‬ללא ספק הוא הבעלים של זה אף אם שוויו אינו אלא פחות משוה פרוטה‪.‬‬