Page 107 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת בהינג משה קז‬

‫לעומת זאת יהודה טוען‪ :‬כיון ששמואל קיבל את הסחורה בחזרה לידיו‪,‬‬
‫נגמרה העיסקא הראשונה‪ ,‬ועתה ברגע ששמואל שלח בפעם השניה זו עיסקא‬
‫חדשה‪ ,‬וכל זמן שלא הגיעה הסחורה לידי אין לי כל התחייבות‪ ,‬ואם כן שמואל‬
‫הוא המשלח והאחראי על קר המתווך‪ ,‬והפתק הוא סתם חתיכת נייר כיון שעבר‬

‫תוקפו‪.‬‬

‫עונה שמואל‪ :‬אם הסחורה היתה מגיעה לידך‪ ,‬האם היית כותב פתק חדש?‬
‫לא! רק היינו סומכים על הפתק הישן‪ ,‬אם כן אתה מודה שהפתק הוא בר תוקף‪,‬‬

‫אם כן מכיון שהפתק בידי‪ ,‬זו ראיה מספיקה שהעסקא הראשונה ממשיכה‪.‬‬

‫עלה א'‬

‫שליח של מי ?‬

‫למשלח לשלוח לו את הפרה הרי זה כאילו אמר לו‬ ‫ראשית כל עלינו לברר שליח של מי הוא קר‬
‫שיעשה את השליח בשמו וממילא הרי הוא שליחו‬ ‫המתווך‪.‬‬
‫של השואל‪ ,‬והר"ן עצמו תירץ דאף שבאמת אינו‬
‫שלוחו אולם החיוב כאן הוא מדין ערב‪ ,‬כלומר שכל‬ ‫המשנה במסכת בבא מציעא דף צ"ח עמוד ב'‬
‫מי שמוציא ממון מרשותו על פי חבירו‪ ,‬מתחייב לו‬ ‫מדברת במקרה של השואל פרה מחבירו‪ ,‬וכתוב‬
‫אותו חבר מדין "ערב" כמבואר בגמרא בקידושין דף‬ ‫שאם השואל אמר למשאיל שלח לי את הפרה‪,‬‬
‫ז' עמוד א'‪ ,‬ואם כן הוא הדין מה שהמשאיל שילח‬ ‫או שהסכים למה שהמשאיל אמר לו שישלחנה‬
‫את הפרה על פי אמירתו של השואל‪ ,‬הרי זה מחייב‬ ‫אליו‪ ,‬ומתה הפרה בדרך‪ ,‬השואל חייב לשלם‪ .‬וכן‬
‫את השואל לקבל עליו דיני שואל מיד כשהיא יצאה‬ ‫נפסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן ש"מ סעיף‬

‫מרשותו של המשאיל‪.‬‬ ‫ה'‪.‬‬

‫ונפקא מינה בין הטעמים כותב הנתיבות שם‪,‬‬ ‫וצריך לבאר‪ ,‬בשלמא כשהשואל אמר לשלוח‬
‫אם המשאיל יכול לחזור בו‪ ,‬דלפי הטעם שהוא‬ ‫את הפרה עם שלוחו מובן מה שנחשב שכבר‬
‫נעשה שליח של השואל‪ ,‬מיד לאחר מסירת הפרה‬ ‫קיבל את הפרה‪ ,‬אבל אם אמר לו לשלוח עם‬
‫ביד השליח שוב אין המשאיל יכול לחזור בו שכבר‬ ‫אחר‪ ,‬ובודאי אם רק הסכים למה שהמשאיל‬
‫קנאה השואל לזמן השאלה‪ ,‬ואילו לפי הטעם‬ ‫אמר לו‪ ,‬איך שייך לומר שהוא נעשה עבורו שליח‬
‫שהחיוב של השואל הוא מדין ערב‪ ,‬כל זמן שלא בא‬ ‫כדי שיחשב בכך כאילו קיבל את הפרה ונתחייב‬
‫ליד השואל אין המשאיל מחוייב להשאילו‪ .‬ונפקא‬
‫מינה נוספת אומר הנתיבות‪ ,‬במקרה שאותו אדם‬ ‫באונסיה מיד‪.‬‬
‫אינו יכול להיות שליח‪ ,‬כגון שהוא חרש שוטה או‬
‫קטן‪ ,‬שלפי הטעם שחיוב השואל מטעם שליחות‬ ‫ובספר נתיבות המשפט סימן ש"מ סעיף‪-‬קטן‬
‫י"א הביא שאלה זו בשם הר"ן‪ ,‬בסוגיא בבבא מציעא‬
‫שם‪ ,‬והר"ן מביא תירוץ אחד שעל ידי זה שאמר‬