Page 107 - ספר מתנת משה כרך ב - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 107
מתנת בהינג משה קז
לעומת זאת יהודה טוען :כיון ששמואל קיבל את הסחורה בחזרה לידיו,
נגמרה העיסקא הראשונה ,ועתה ברגע ששמואל שלח בפעם השניה זו עיסקא
חדשה ,וכל זמן שלא הגיעה הסחורה לידי אין לי כל התחייבות ,ואם כן שמואל
הוא המשלח והאחראי על קר המתווך ,והפתק הוא סתם חתיכת נייר כיון שעבר
תוקפו.
עונה שמואל :אם הסחורה היתה מגיעה לידך ,האם היית כותב פתק חדש?
לא! רק היינו סומכים על הפתק הישן ,אם כן אתה מודה שהפתק הוא בר תוקף,
אם כן מכיון שהפתק בידי ,זו ראיה מספיקה שהעסקא הראשונה ממשיכה.
עלה א'
שליח של מי ?
למשלח לשלוח לו את הפרה הרי זה כאילו אמר לו ראשית כל עלינו לברר שליח של מי הוא קר
שיעשה את השליח בשמו וממילא הרי הוא שליחו המתווך.
של השואל ,והר"ן עצמו תירץ דאף שבאמת אינו
שלוחו אולם החיוב כאן הוא מדין ערב ,כלומר שכל המשנה במסכת בבא מציעא דף צ"ח עמוד ב'
מי שמוציא ממון מרשותו על פי חבירו ,מתחייב לו מדברת במקרה של השואל פרה מחבירו ,וכתוב
אותו חבר מדין "ערב" כמבואר בגמרא בקידושין דף שאם השואל אמר למשאיל שלח לי את הפרה,
ז' עמוד א' ,ואם כן הוא הדין מה שהמשאיל שילח או שהסכים למה שהמשאיל אמר לו שישלחנה
את הפרה על פי אמירתו של השואל ,הרי זה מחייב אליו ,ומתה הפרה בדרך ,השואל חייב לשלם .וכן
את השואל לקבל עליו דיני שואל מיד כשהיא יצאה נפסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן ש"מ סעיף
מרשותו של המשאיל. ה'.
ונפקא מינה בין הטעמים כותב הנתיבות שם, וצריך לבאר ,בשלמא כשהשואל אמר לשלוח
אם המשאיל יכול לחזור בו ,דלפי הטעם שהוא את הפרה עם שלוחו מובן מה שנחשב שכבר
נעשה שליח של השואל ,מיד לאחר מסירת הפרה קיבל את הפרה ,אבל אם אמר לו לשלוח עם
ביד השליח שוב אין המשאיל יכול לחזור בו שכבר אחר ,ובודאי אם רק הסכים למה שהמשאיל
קנאה השואל לזמן השאלה ,ואילו לפי הטעם אמר לו ,איך שייך לומר שהוא נעשה עבורו שליח
שהחיוב של השואל הוא מדין ערב ,כל זמן שלא בא כדי שיחשב בכך כאילו קיבל את הפרה ונתחייב
ליד השואל אין המשאיל מחוייב להשאילו .ונפקא
מינה נוספת אומר הנתיבות ,במקרה שאותו אדם באונסיה מיד.
אינו יכול להיות שליח ,כגון שהוא חרש שוטה או
קטן ,שלפי הטעם שחיוב השואל מטעם שליחות ובספר נתיבות המשפט סימן ש"מ סעיף-קטן
י"א הביא שאלה זו בשם הר"ן ,בסוגיא בבבא מציעא
שם ,והר"ן מביא תירוץ אחד שעל ידי זה שאמר